אני לא ילדה רעה ,
באמת שלא .
אפשר אפילו להגיד שאני ילדה טובה .
אבל אני יודעת יותר מדי ,
יש לי ידע מחיים קודמים , מהגלגול הקודם - כך אני חושבת , אין הסבר אחר .
נולדתי עם ניסיון חיים של בת 50 ולא של בת 12 .
אני קורבן של נסיבות.
כל צעד בחיים החשיל אותי כמעה לעבור את המבחן הבא שיציבו לי החיים הארורים הללו .
אני יודעת להעמיד את עצמי במקומו של כל אחד ויודעת איך הוא היה מרגיש במקרה כזה או אחר . יש כאלה שחושבים שזוהי תכונה טובה אבל לדעתי בורות זו מתנה .
אני נוטה לפסימיות אבל אני מציאותית שמתמודדת עם החיים בצורה קצת שונה , וכשקשה לי אני אף פעם לא חושבת על התאבדות כמו כמה בני נוער הסובבים אותי . תמיד חשבתי שהתאבדות זה מעשה אגואיסטי !
ההורים שלך ילדו אותך , גידלו אותך , חינכו אותך ונתנו את כל נשמתם ופתאום קצת קשה אז כל ההשקעה שלהם הלכה לפח ?
ומה עם אלה שכן אוהבים אותך ? אין בן אדם שכולם שונאים אותו . אין אדם כזה רע .
והחיים שלי ? חיים מוזרים .
בעיות עם המשפחה , בעיות בחברה ...
"מה מוזר ?! " אתם בטח חושבים. " זה נשמע כל מה שעובר על כן בן נוער בימינו " .
אבל אתם טועים .
הסיטואציות וההתמודדות שלי איתן זה מה שעושה את החיים שלי למוזרים ולחסרי הגיון לגמרי .
אז אני אושר ואני לא מאושרת . כמה אירוני , אירוניה בשקל וחצי .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My Fuking Soul