יאהו! פרק 5. אתמול היה כ"כ גדול בטוויטר. במשך יותר מ-5 שעות טוויטרנו (?) #mcfly2israel . זה בסוף הגיע לנושאים החמים בצד, למקום 3! ואז ירד. |שפם|. בכל מקרה, כבוד! למרות ש,השמנים נזכרו לא-להתחבר לטוויטר דווקא בזמן כזה קריטי. ברצינות, חשבתי שאני הולכת להתעוור! זה היה שווה את זה בכל אופן. זה היה כבוד לראות "מקפליי" ו-"ישראל" באותו הנושא, באתר כל כך בינלאומי. :)

*אגב, יש הפעם הרבה הערות XD תעקבו אחריהן - הן נמצאות בסוף הפרק!

* * *

דמדומים כבר נגמר.הבנים ערכו לי חקירה בקשר לעברי, לביתי הקודם, למשפחתי...חקירה שלא הייתה מביישת את השב"ק. * עכשיו צפינו ב"סיוט ברחוב אלם 3."** צעקתי בגועל כשראיתי יותר-מדי-דם מופיע על המסך. "בואי, אני אגן עלייך." ריי אמר באבירות, ואני חייכתי והתכרבלתי בו. הוא היה כזה חמוד. היה לו ריח טוב. של אחרי מקלחת. עצמתי את עיני, מתמכרת לריח, מנסה לזכור אותו כמה שיותר טוב. אני חושבת שנרדמתי. אני חושבת שנרדמתי איתו. לא, אני בטוחה שנרדמנו ביחד בסלון של טום. "אממ חבר'ה, מצטער להפריע, אבל ריי , אנחנו זזים." דני נענע בעדינות את ריי. הוא פיהק, וכששם לב שאני מכורבלת איתו, הוא חייך. עיני היו עדיין עצומות. טום נעץ בריי מבט. ריי לחש לתוך אוזנו "אחי, זה בסדר מצדך?" וכחכח בגרונו לעברי. טום כנראה הנהן, לא הייתי יכולה לדעת, כי כמו שאמרתי, העיניים שלי היו עצומות.אבל אחרי כמה שניות הוא מלמל "כן, כן ברור." "אתה...היא מוצאת חן בעינייך?" שמעתי את ריי שואל.ואז, כמו אדיוטית גמורה, לא יכולתי לעצור את זה, זה היה חזק ממני . התעטשתי בדיוק כששמעתי את טום מתחיל למלמל משהו. שמעתי את דאגי ודני צוחקים ברקע. היה איתם עוד אחד שחייך אליי - הארי, נזכרתי. "בוקר טוב." ריי חייך לעברי. השפתיים שלו נעו בעדינות כשהוא דיבר. הייתי חייבת לעצור את עצמי מלנשק אותו. מכירים את האנשים האלה, שאתם חייבים לנשק אותם, אפילו רק כדי לדעת איך זה?*** חייכתי . ואז נבהלתי לרגע. "מה השעה?" "שתיים בצהריים. " דאגי ענה לי. "פאק, אני חייבת לזוז." השתחררתי מאחיזתו של ריי ויישרתי את בגדיי. "מה..? למה?" ריי שאל, מבולבל. "אני..אממ..טוב...זה סיפור ארוך." גמגמתי. מה אני אמורה להגיד להם, שאני צריכה ללכת לפגוש את הזונ-,מצטערת, את החברה החדשה של אבא שלי? בחנתי את החדר . "איפה טום?" שאלתי. ריי הסתכל עליי מהצד. "אני...לא יודע.." דני אמר וסרק את החדר. "הוא היה פה לפני רגע." "אני הולכת לחפש אותו." "אני בא איתך." ריי קם איתי. "אני מעדיפה ללכת אליו לבד, רק להגיד לו להתראות." חייכתי ועליתי במדרגות. הספקתי לראות את ריי צונח, מאוכזב, על הספה. דפקתי על חדר השינה שלו, ככה הסקתי, בעדינות. "טום..? זאת ג'סיקה. רק רציתי להגיד ביי..." הדלת נפתחה. "ביי." הוא טרק אותה. עמדתי במשך דקה שלמה, המומה, מאחורי הדלת. ואז, הסתובבתי, ירדתי לאט במדרגות, הבעת ההלם עדיין על פניי. "קרה משהו?" הארי שאל. שתקתי. יצאתי מהדלת באיטיות. "ביי, חבר'ה." אפילו לא נפרדתי מריאן. רציתי ללכת הביתה מהר, לעכל את מה שקרה, לפני שאצטרך ללכת לפגישה ההיא עם אבא שלי. אבל ריאן בא בעקבותיי. "היי, ג'ס!" הסתובבתי עם חיוך מאולץ. "חשבתי...אממ...אם אולי תרצי להיפגש שוב?" הוא הסמיק. הוא באמת היה חמוד. "כן , אממ בטח. הנה הטלפון שלי .. תתקשר." שרבטתי לו את המספר על דף , חיבקתי אותו חיבוק מהיר והלכתי לכיוון הבית. עליתי לחדר בזריזות, לא טורחת לבדוק אם אבא יושב בסלון או משהו . נשכבתי על המיטה, חושבת מה עליי לעשות. החלטתי לא להתעסק בזה יותר מדי. לקחתי בידי ספר וישבתי על אדן החלון , מנסה להתרכז בדברים אחרים שיסיחו את דעתי. פתאום שמתי לב למשהו שמוזר שלא שמתי לב אליו קודם. החלון של החדר שלי פונה היישר אל חדר השינה של טום. יכולתי לראות כל מה שהוא עושה והוא היה יכול לראות את כל מה שמתרחש בחדר שלי, כל עוד הוילונות פתוחים. הנחתי את הספר לידי. הסתכלתי אל תוך חדרו. יכולתי לראות אותו יושב על המיטה, מנגן בגיטרה. שפתיו נעו, כנראה שר. חייכתי לעצמי. עצמתי את עיני לרגע והשענתי את ראשי כנגד הזכוכית, עדיין הסתכלתי עליו. התבוננתי בו מנגן בגיטרה, מיישר מבט אליי......מיישר מבט אליי? הוא ישב שם, על קצה המיטה ומבטינו נפגשו. במשך המון זמן פשוט הסתכלנו ובחנו האחד את השניה. לא ידעתי למה אני נועצת בו מבטים, לא ידעתי מאיזה סוג המבטים שאני שולחת אליו. ניסיתי לחייך ,אבל כל תנועה אחרת פרט להתבוננות עלתה בכישלון. ניסיתי להוריד את המבט, אבל גם זה לא הצליח לי. לבסוף, הסטתי את מבטי וקמתי בצעדים כבדים אל עבר המיטה. התיישבתי על המיטה בידיעה שהוא עדיין יכול לראות אותי. קמתי בפעם השניה, הוא עדיין נעץ מבטים. הסתכלנו אחד על השניה במשך שניות ארוכות, ואז, סגרתי את הוילון.

* * *