רק בגלל שדורין הכריחה אותי. |שפם| לא לשכוח - הפיק נכתב לפני שנה ויותר. פסח שמח ! =) * * *

"היי דן!" חיבקתי אותו. "איך הלך עם האישה משוק ההון?" הארי, דאג, דני וטום הרימו גבה. אחרי רגע טום ודני העלו מבט מבין  וחייכו. דני גיחך. "היא בסדר. עבר עליי לילה מעניין." הוא חייך. "דני!" "היא הייתה מטורפת עליי,אז למה לא?" הוא היתמם. טום החזיק לי את היד. הוא נישק אותי, מול כולם. הייתי נבוכה. לא הייתי רגילה לזה, אבל המשכתי לנשק אותו. ואז התנתקתי ממנו, והסמקתי. "אוווהה.." דני אמר בחיוך. "אתם ביחד?" דאגי שאל. "לא, דאג, פשוט היה בא לו עליה לרגע אז הוא נישק אותה. אבל הם סתם ידידים." הארי משך בכתפיו. "אה, אוקיי. באמת זה נראה לי מוזר שהם ביחד כי דני דלוק על ג'-" "הם ביחד, דביל!" דני אמר ונתן לו מכה קטנה. "אוה, אופס." דאגי גיחך. "על מי דני דלוק?" טום שאל בעניין. "עלייך." הארי אמר לו. "אוה, זה מחמיא לי. " טום חייך ואחז בידו של דני. "תומאס, אני מבינה שאני לא רצויה פה." אמרתי. "לא,לא. תישארי." הוא משך בידי וחיבק אותי. "תביאו לי את השלט. יש עכשיו שירים של גירלס אלאוד באמטיוי.אני רוצה לראות את שריל." דאגי חייך . הוא הדליק את הטלויזיה. "sorry's not good enough.." שמעתי שיר מוכר. "הי, טומי, זה לא השיר שאתה שרת?" "כ- כן." הוא ענה בהיסוס.הוא ודני החליפו מבטים. "טומי, תראה איך הוא דומה לך! ויש לו גם אותו קול ! ....ו- אותם פנים .... ו- אותה גומה.." שילבתי ידיים. "יש משהו שאתה רוצה לספר לי, ו..לא יודעת, אולי שכחת?!" "רק אם את רוצה." הוא חייך חיוך מהוסס. "אני רוצה." "אז, דאג, אמרת שאם לא נבוא אלייך עכשיו אתה לא תעשה לנו יותר סטריפינג בחיים?!אבוי, בוא מיד אלייך!" דני משך בידו והארי מיהר אחריהם . הם יצאו מהדלת . "כן, מר פלטצ'ר? מה יש לך להגיד להגנתך?" "מממ. בואי שבי לידי." הוא חייך וחיבק אותי. ""דני, דאגי, הארי ואני חברים בלהקה שקוראים לה 'מקפליי' דני ואני סולנים ומנגנים בגיטרה וכותבים כמעט את כל השירים, דאגי על הבס והארי בתופים. וה'ידידות' האלה מהשדה תעופה הן למעשה..-" "מעריצות." השלמתי את המשפט וחייכתי. "בדיוק." הוא גיחך. "למה לא סיפרת לי עד עכשיו?" "כי- לא יודע.. אולי פחדתי מהתגובה שלך, אולי הייתי חושב שאת איתי רק בגלל זה. אין לי מושג...אבל זה נראה לי נורא כיף שלא ידעת כלום עד עכשיו." "וואו. אז אני יוצאת עם סלב." צחקתי. "indeed" הוא אמר בחיוך , הקים אותי מהספה וסימן לי לשבת על ברכיו. "אני צריכה ללכת הביתה, כבר מאוחר ואין לי מפתח..." נאנחתי בעצב. לא רציתי להיפרד ממנו. "אז תישארי כאן..." הוא נישק את צווארי . "לא... אבא שלי..." אמרתי. "ג'ס, come on, את לא בת שלוש .." "אני יודעת ואני רוצה להישאר פה." "גם אני . בגלל זה את נשארת פה." הוא קבע בחיוך. "אבל-" הוא שם את אצבעו על שפתיי בעדינות. "ששש. בלי אבל. עכשיו זה רק את ואני."

* * *

טוב, הפרק הזה הוא פרק של בערך כלום. אבל היה די כיף לכתוב אותו, אז :)

בגלל שאין בו ממש עלילה , (טוב, אין בו בכלל- בואו נהיה כנים חח), הפרק הבא מחר או מחרתיים.

הפרק הזה מוקדש לזוקי זכרונה לברכה :<

* * *

טום ואני ישבנו מחובקים מול הטלויזיה בבית שלו. מישהו פותח את הדלת. אנחנו ישר מורידים את הידיים אחד מהשניה. "טום – אוה, היי ג'ס" דני נכנס ונתן לי נשיקה בלחי.הוא בחן את שנינו לרגע ואז חייך. "טוב שאת פה. הייתי צריך עזרה בבגדים." "אז למה באת לטום?" "למי אני אלך? לדאג? הוא יגיד לי לשים שורטס וסתם טישרט." "אז למה אתה צריך בגדים חוץ משורטס וטישרט?" "אני..אממ..." הוא חיכך בראשו. "יש לך דייט?" חייכתי. "משהו כזה. האמרגנית של מקפל- ה...אממ...אישה שהיא נותנת לי טיפים ב...שוק ההון..." דני גמגם. טום הרים גבה. "היא מאוד..אממ...שווה." "אוווהה. אז הגעת למקום הנכון." חייכתי . טום רכן ללחוש משהו לדני. דני חייך בהבנה והנהן. הוא התרחק לאט. "לא משנה, אני אלך לשאול את הארי" הוא יצא מהדלת עוד לפני שהספקתי להגיד משהו. הסתכלתי על טום. הוא הסמיק. "מה אמרת לו?" "ש...ש...הארי מכיר יותר טוב את ה...האישה משוק ההון ו...כדאי לו ללכת אליו." "אה-הא." "אני רציני." "אה-הא". הוא זרק עליי כרית וצחק. "היי האר! מה כדאי לי ללבו-" נכנסתי לבית של הארי. הוא היה באמצע נשיקה סוערת עם איזי, החברה שלו. הוא עצר לרגע, הסתכל על הטוקסידו שהחזקתי ביד , גיחך והמשיך לנשק את איזי. "אני ממש צריך עזרה." אמרתי בייאוש. הוא עצר. "מה, אחי? " "אני צריך עזרה." "את זה כבר הבנתי. אנחנו בדיוק באמצע משהו, אז אם לא אכפת לך למהר.." הוא החליף מבטים עם איזי , לחש לה משהו, היא הנהנה בחיוך ועלתה לחדר במבט מתגרה. הוא צפה בה עולה במדרגות. "מה אמרת לה?" הסתכלתי על הארי. הוא חייך חיוך משמעותי וקרץ לי. "איו,הארי!" הנדתי בראשי. "בכל מקרה, אני רוצה להרשים את לורה. יש לך מושג מה ללבוש? היא אוהבת טוקסידו?" "היא מאוהבת בך עד מעל לראש." "מה?!" "היא אמרה לי." הוא אמר באדישות. "למה לא אמרת מילה?!" "חשבתי שאתה בקטע של ג'ס." הוא הסתכל בעצבנות לעבר המדרגות. "אני? מה? לא... לא... אני.. בקטע של... - לורה..." גמגמתי. "כן ,כן. ועכשיו אתה כולך מדוכא שטום קיבל אותה ולא אתה." "מה?!" "ואתה רק רוצה לעשות איתה דברים שאני גם רוצה לעשות עם מישהי שמחכה לי למעלה בפיג'מה מאוד לא שגרתית, אז אם לא אכפת לך –" הוא קם והלך. פשוט קם והלך. דאמיט! "היי דאג, הארי אמר לי שלורה , היא- " "מטורפת עלייך? לגמרי. זוקי ... בואי אליי...זוקזוק!" הוא אמר את החלק הראשון של המשפט באדישות מוחלטת ובחלק השני הוא רכן לחפש את זוקי, הלטאה שלו. "למה לעזאזל אף אחד לא אמר לי כלום?!" "חשבתי שאתה בקטע של ג'ס. זוקי!" הוא מצא אותה והרים אותה בחיוך. "אני .. זאת אומרת...למה.. למה כולם חושבים שאני דלוק על ג'ס?" "כי..טוב, זה די ברור." הוא ליטף את הלטאה שלו. "מי רוצה את אבא? מי?" אמר בטון ילדותי ונישק אותה. "דאג, תרחיק את זה ממני!" הזזתי בעדינות את זוקי מהפנים שלי. "אני לא דלוק על ג'ס!" שמתי את ראשי בין כפות ידי . "אה-הא." "דאגי!" "דני!" "דאגי!" "זוקי!" "מה?" "זוקי!! היא שוב ברחה... דן, אני הולך לחפש אותה. אתה יכול בינתיים להישאר" הוא יצא מהחדר. הייתה צנצנת עם עוגיות על השידה שלו. משכתי בכתפיי והתחלתי לאכול. מה שכן, הן היו טעימות. "או, כמעט שכחתי." הוא חזר לחדר עם חיוך וניגש אליי. "הצנצנת של האוכל של זוקי. זה אוכל מיוחד, עם דגים מבושלים ועוף וקורקבן או משהו כזה..." הוא פשוט לקח את הצנצנת מהיד שלי ויצא מהחדר בחיוך. אני חושב שאני עומד להתעלף.

אני בצודדת =(

לא כיף בכלל! בזמן האחרון אני לא ממש מרגישה טוב,

אני מרגישה כמו זקנה בריטית עם כל הכוסות תה האלה . טוב מייטס, הנה המשך , באיחור של יומיים (אני יודעת, אני יודעת) . הפרק הבא ביום חמישי .  זה לא השתנה, כי הפרקים קצרים. כזאת אני <:

סי-יה! 3>

* * *

"ג'ס! בוקר טוב! קומי! " אבי דפק דפיקות נמרצות על דלת חדרי. "אני באה..אני באה.." מלמלתי מתוך שינה והתהפכתי לצד השני. ידי נגעה במשהו. "את יודעת, אם את לא תקומי הוא פשוט ימשיך להציק לך." שמעתי קול מוכר. חייכתי. פקחתי את עיני. ידו של טום אחזה בידי. "כיף להתעורר ככה, אה?" הוא חייך אליי. הנהנתי בעדינות ופיהקתי. "מה הטעם לקום בבוקר מוקדם?" "ככה שיהיה לך את כל היום ותוכלי להספיק את כל מה שתרצי." הוא ליטף את ראשי. טמנתי את ראשי בחיקו והוא חיבק אותי."הוא יודע בכלל שאני פה?" קמתי בבת אחת,מבוהלת. "לא. וכדאי שתצא דרך החלון, כי אחרת הוא יחשוב דברים..-" טום צחק. "תירגעי..לא עשינו כלום. ובכל אופן, הוא לא ראה אותי אתמול עוזב, אז אני מניח שהוא יודע שאני ישנתי פה." בהלה אחזה בי. זה לא טוב. "אתה לא מכיר את אבא שלי. הוא חי במחשבה שאסור לדברים לקרות עד אחרי החתונה. הוא מיושן וקרציה. זה לא שילוב טוב, בעיקר אם חבר שלך ישן פה." אמרתי , יותר לעצמי. ניסיתי לחשוב על דרך לצאת מזה. "חבר שלך...אני אוהב את ההגדרה הזאת." הוא חייך . חייכתי לרגע, מסתכלת על הגומה שלו, ואחרי שניה החיוך שוב נמחק מפניי. "ריי!" "קוראים לי טום, אבל בסדר, קורה..." "לא,לא! ריי! הוא אמור להיות כאן כל רגע!" קמתי בבהלה מהמיטה וזרקתי עליו את החולצה שלו, שהייתה מונחת בפינת החדר. שמעתי צעדים ליד הדלת. סימנתי לטום לשתוק. "היי ג'ס? זה ריאן..אני נכנס, בסדר?" הסתכלתי על טום. הוא הסתכל עליי. "לא!! אני מתכוונת....לא...אני....אממ...מחליפה בגדים." "זה בסדר ג'ס, אני כבר ראיתי אותך מחליפה בגדים.." שמעתי אותו צוחק. הסתכלתי על טום, ששילב ידיים בכעס. "ריי! אני כבר באה. חכה לי למטה בבקשה, אוקיי?" "אוקיי." שמעתי אותו יורד במדרגות. "מה נעשה?" שאלתי את טום. "הוא ראה אותך מתלבשת?!" "טום, עשה לי טובה.." צחקתי.ניגשתי אל החלון. "צא מפה." "אין סיכוי! מה אני, וונדרוומן?" "זה לא אמור להיות...?-" עיקמתי את ראשי והרמתי גבה. אחר כך ניערתי בראשי. "לא משנה, בכל מקרה, תירגע, זה מרחק של פחות מ3 וחצי מטרים. ואם תיפול..-" הסתכלתי למטה. "הדשא ירכך את הנפילה." משכתי בכתפיי. "אה. אם הדשא מרכך את הנפילה אז אין לי בעיה לשבור רק רגל." הוא העווה את פרצופו. צחקתי. "אתה חייב לצאת מפה איכשהו." "לצאת או.... להיכנס?" הוא הסתכל לעבר האמבטיה שחברה לחדרי. נאנחתי. "טוב, אבל תהיה שקט. ותיכנס לשם במהירות..." ניגשתי לסגור את הדלת של האמטיה אחריו, אבל הוא נישק אותי. התנתקתי ממנו בחיוך וסגרתי את הדלת. "ריאן?" קראתי.ירדתי למטה, אבל אבא שלי ישב על הספה. אז ריאן הסתכל עליי במבט של בבקשה-בואי-נעלה-לחדר-שלך. הנהנתי. עלינו במדרגות בדממה. כשהגענו לחדר, הוא חייך אליי, לקח את ידי, סובב אותה אליו ונישק אותי. התנתקתי ממנו במבוכה. "אנחנו באמת צריכים לדבר." הושבתי אותו על המיטה. לקחתי נשימה עמוקה. "אני רוצה שניפרד." הוא הסתכל עליי בהלם. "מה?" נאנחתי. "תראה, אתה בחור מקסים והכל. אבל, טוב, אני לא מרגישה כלפייך אותו הדבר ו.." "יש מישהו אחר?" הוא שאל. “אבל זה לא -” “יש?” הנהנתי באיטיות. "מי?" "אממ..טוב..." הרגשתי את לחיי מאדימות. "פשוט ספרי לי כבר." העפתי מבט על חדר האמבטיה, והחזרתי את מבטי במהירות לריאן. "טום." "טום?? טום פלטצ'ר?" "הוא ולא אחר." חייכתי חיוך קלוש. "אבל הוא חבר שלי! הוא לא יעשה לי את זה!" השפלתי את ראשי, ואחר כך הסטתי את מבטי ממנו. הייתי חייב. פשוט הייתי חייב. "אאאאאפפפצ'יייייי". "מה זה?!" אופס. "יש מישהו בתוך האמבטיה, ג'ס?" ריי ניגש אל דלת האמבטיה. "בטח שלא..!" הורדתי את ידו מהידית, אבל זה היה מאוחר מדי. ריי נכנס לתוך חדר האמבטיה.

* * *

DUDES!

כמעט שכחתי להגיד , הבלוג של המקפרוג'קט (כי אנחנו שולטות!) מתמודד בבלוג של מעריב לנוער על 'בלוג המוזיקה הטוב ביותר' . בבקשה תצביעו לנו ? <: כל מה שצריך לעשות , זה :

להיכנס לפה >> http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=636341&blogcode=11525365 , ללחוץ על 'מקפרוג'קט' ולהצביע.  זייהו! אה, ותנסו לעשות את זה פעם ביום (זה המקסימום) , אנחנו ממש רוצות לזכות D: תודה! 3>