לא היה לי זמן להחליף בגדים. נשארתי בג'ינס ובטישירט הפשוטה שהייתי לבושה בהם בבוקר.
התזתי על עצמי בושם וסידרתי קצת את השיער. תיקנתי את האיפור וירדתי במדרגות.
נסענו בדממה למסעדה. "את תאהבי אותה." אבא שלי אמר, אחרי כמה דקות של שתיקה.
גיחכתי. הוא הסתכל עלי. "אל תעשי בעיות."
"אם אתה מתכוון ללשפוך עליה בטעות משהו, טוב, רק תקווה שהיד שלי פתאום לא תרעד."
"ג'ס." הוא נאנח. "זה קשה לי."
"למה.דווקא נראה שאתה מסתדר פה מעולה בלעדינו." אמרתי בארס.
"עבדתי על זה. זה היה לי קשה להתגבר עליכן."
"אז למה עזבת?" שאלת מיליון הדולר. הבטתי בו בכאב. הוא שתק. לבסוף, הורדתי את מבטי.
-
"שלום!! אני מוניקה." היא חייכה חיוך , שעוד לא יכולתי להחליט אם הוא מאולץ, או חיוך שאומר בתחת-שלי-אם-תאהבי-אותי-או-אם-לא.
"בסדר." רטנתי והתיישבתי במקומי. אבא שלי מלמל לעברה כמה מילים, ראיתי שהוא רוצה לנשק אותה אבל לא היה לו נעים ממני. קמתי. "אני הולכת לשירותים."
הלכתי לכיוון השירותים, וליד הדלת ראיתי את ריי. תהיתי.
"הי ג'ס, מה את עושה פה?" הוא נישק אותי בלחי.
"ריי, להסביר לך באמת מה עושים בשירותים?"
"התכוונתי.."
"אני יודעת. אני פה עם המכשפה של אבא שלי." רטנתי.
"ה-מה?" הוא שאל . נאנחתי. לא היה לי כוח להסביר לו, גם ככה לא היו לו יותר מדי תאים במוח.-
"החברה החדשה של אבא שלי." - אבל הוא היה חתיך למרות הכל ובגלל זה מגיעה לו תשובה.
"אוה. מצטער."
"רק אל תתחיל גם אתה עם ה'מצטער'." גלגלתי עיניים. הוא הסתכל עליי במבט שואל. התעלמתי. "אני רוצה לצאת מפה. אם לא אכפת לך , תעזור לי?"שלפתי את החיוך הכי יפה שהיה לי.
"בטח!! כלומר, " הוא כחכח בגרונו."כן."
"תודה." חייכתי.
הלכתי לעבר השולחן של אבא שלי, לקחתי את המעיל, אמרתי "היה נעים אבל אני הולכת לפגוש ידיד."
"כבר? אבל עוד לא הכרתן מספיק." אבא שלי אמר.
"אוה,אבא." זייפתי צחוק. "אני בטוחה שאתה רוצה שהבת שלך תשתלב בחיי הצעירים של לונדון נכון?" אבא שלי השתנק מעט אבל הנהן וסימן לי ללכת.
יצאתי מהמסעדה עם ריי. "אז מה אתה עשית פה?"
"זאת המסעדה האהובה עליי."
אחרי כמה דקות של שתיקה מביכה, אמרתי "אני רוצה שנלך לאנשהו." וחיבקתי אותו. הוא נהנה מתשומת הלב שהקדשתי לו פתאום.
"לאן שתרצי." הוא חייך וכרך את זרועו סביב גופי.
"אתה תוביל."
המשכנו ללכת. בסופו של דבר הגענו למקום יפהפה, מתחת לכוכבים.
"וואו."
"אני יודע." הוא חייך ושם את זרועו על כתפי.
נשכבנו על הדשא. היה אויר נעים בחוץ. הכוכבים נצצו. נאנחתי ברוגע. הרגשתי טוב, לשם שינוי.
הוא ליטף את שיערי. נתתי לעצמי להנות מהרגע. עדיין שכבתי על הדשא. לאחר כמה דקות, הוא רכן מעליי, הביט בי עם העיניים המדהימות שלו ונישק אותי.
התנתקנו זה מזו כעבור כמה דקות.
הוא שכב, הפעם קרוב אליי, על הדשא.
"את מדהימה." הוא לחש.
חייכתי ועצמתי את עיניי. משב רוח קליל העיף קווצת שיער שהייתה לי על הפנים.
חשבתי על אמא שלי. חשבתי כמה כעסתי, כמה התעצבנתי כשרק הגעתי לכאן.
כאן, עם ריי, פתאום הכל נראה...הגיוני יותר.
אולי אימהות באמת יודעות מה הכי טוב בשבילך אחרי הכל?
* * *
ביום ראשון הפרק הבא =)
ושוב, אני רוצה לראות תיבת תגובות מלאה במזלטובים לדורין! מגיע לה, היא אחת הגאונות,
ואני כל כך שמחה שהכרתי אותה D:
ואם אתם יכולים , תגיבו גם על הפרק . XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
