אם זה מריח כמו בלוג, ונראה כמו בלוג-אז זה לא יפני. לא קונים בשום חנות~ |
| 2/2010
כלום. היּה הייתה ילדה. הילדה הזאת, לחלוטין לא עשתה כלום. לא היה בה שום דבר מיוחד. האמת שזה לא מדויק, היא נראתה לא רע. לילדה הזאת לא היו תחביבים או תחומי עניין, היא פשוט חיה מיום ליום בלי שהכלום שנדחס בכל פינה בחיים שלה יגרום לה להרגיש שצפוף לה. היו לה חברים, שדווקא לא לחלוטין לא עשו כלום כמוה, אבל גם הם לא להיט. רובם בכל אופן. הילדת כלום עברה את הילדות שלה ואת שנות הנעורים שלה בצורה הכי ממוצעת וחסרת ריגושים וערך מוסף שיכול להיות. היא נהנתה ברמה ממוצעת והתבאסה ברמה ממוצעת ובסך הכל לא קרה שום דבר מרגש. להזכירכם היא נראתה לא רע בכלל, אבל גם הראשים שהיא סובבה לא עשו לה כלום. הרגשה ממוצעת כזו. "או, הוא מעוניין בי?" היא הייתה חושבת לעצמה, "אוקי." היא הייתה מסכמת וחוזרת לעסוק בכלום, כמו תמיד. היא הייתה מקשיבה למוזיקה הכי ממוצעת, ולובשת בגדים רגילים לחלוטין (אבל היא לא הייתה מוזנחת. ממש לא), והציונים שלה בבית הספר היו דווקא דיי גבוהים. כראוי לחינוך הסתמי שנתנו לה שני ההורים שלה-שצריך להשקיע בלימודים ולמצוא עבודה טובה. בסופו של דבר הנערה גדלה והפכה לאישה שעובדת בעבודה שמביאה לה כסף הביתה וזהו בערך. חסרת ערך מוסף לחלוטין. אבל מצד שני כשאתה מתבוסס בכלום כל-כך הרבה זמן אתה מבין מתוך היכרות עם סביבתך הסתמית שאין ערכים מוספים בתוך כלום. בסופו של דבר היא גם הכירה בחור. שהיה בעל ערך מוסף קצת יותר ממנה. אבל שום דבר רציני. והתינוק הראשון שלהם היה למעשה תינוקת. תינוקת סתמית שנראית לא רע בכלל וכפי שזה מסתמן יחנכו אותה להשקיע בלימודים ולמצוא עבודה טובה.
סוף.
| |
| |