אם זה מריח כמו בלוג, ונראה כמו בלוג-אז זה לא יפני.

עשיתי stumble לאתר כזה, ואהבתי את הרעיון.

בכל אופן, הנה זה בא:

עצמי היקר בן ה-16,

אני כותב לך את זה שנתיים קדימה מהמיקום הכרונולוגי הנוכחי שלך, ויכול להגיד שזה בהחלט גם ממרום גילי.

עכשיו אתה אמור לגלגל את העיניים בנות ה-16 שלך ולסנן משהו לגבי זה שאני פוץ.

רגיל.

אתה בדיוק מתחיל את התיכון. יא רבנאן, מה שהולך לעבור עליך. אתה הולך להשתנות לחלוטין.

אתה מגיע לתיכון כרגע חלשלוש כזה. ביישן. יש לך את שיר דניאל וגינדי בכיתה ובזה זה מסתכם. את אלה אתה מכיר, אבל פתאום אתה מבין שהיכרות אחד-על-אחד איכותית שכזו אין לך איתה. תהייה לך, אל תדאג. אלה תהפוך לאחד האנשים שאתה הכי אוהב בחיים שלך. אתה תראה גם שכשתשב ליד שיר במהלך השנה היא תעזור לך לגדל ביצים.

תגיד שלום לשיער כי בחופש הגדול הדבר הזה עומד לעוף. קצר זה הכי אחי.

הדבר הכי נכון שאני יכול להגיד לך עכשיו בתחילת התיכון הוא גם קלישאת ענק, וזה תהייה עצמך. "תהייה עצמך" זה פונקציה של הביצים ששיר תעזור לך לגדל. אתה לא הולך לזהות את עצמך בכלל בעוד שנתיים מבחינה אישיותית.

תאמין לי, יש בך כל כך הרבה קסם יא צעיר. אתה לא מתאר לעצמך (ואל תדאג מהגשר ד"א, הוא יעוף בסופו של דבר).

אוי, משהו חשוב שרציתי להגיד זה שאתה הולך להכיר חברים שכל אחד מהם זה ליגה. רק אל תכפה על עצמך להכיר אנשים אחרים, זה חשוב. זה יבוא, תאמין לי. תשקיע באבגו כשתדבר איתה בפעם הראשונה, היא הולכת להיות הגרסא הנשית שלך פחות או יותר, בשילוב עם אלה קצת.

אל תפחד. מכלום ומאף אחד. החטיבה שבאת ממנה השתילה בך את הפחד הזה איכשהו וייקח לו זמן להתפוגג, ובשנתיים הבאות זה יפגע בך המון.

תהייה סבלני (סובלני אתה כבר), תן לדברים זמן. אם לא היית זורק את שני שוורץ תוך שבוע היה יכול לצאת מזה משהו מעניין אני חושב.

אל תהייה סבלני מדי. כשתגיע עדי וייזר תפעל. אני אומר לך את זה עכשיו בתור מישהו שאיחר את הרכבת כן? חבל לי על עצמי הנוכחי ועליך שקורא את זה בגיל 16 כי זה הרבה כאב לב. תזכור שפעם שלישית גלידה.

ובאמת, אל תפחד. שלא תעיז לפחד. אף אחד לא שווה את הלבטים הפנימיים האלה שרצים לך בראש בנוגע להכל.

אחרי שעדן תמות אתה תבין כמה החיים יפים.

הכי יפים שיש, בחיי.

בהצלחה בובי,

אוהב אותך המון.