נהר גועש ושמו החיים שלי

מה עושים עם השקט הזה??? כמה זמן כבר לא חוויתי בית ריק..

השעה חצות ואני יושבת ונהנית מהשקט... מצב שייחלתי לו כל כך הרבה פעמים.. ממש לא בא לי ללכת לישון... 

הפתיעו אותי החברה שלי, כל אחד הלך לחבר והתקשר אליי שהוא לא יחזור הלילה אלא יישן אצל החבר... 

מכיוון שהגרוש הלוזר שלי חי אצל אבא שלו בדירת חדר וסלון, אין לו כל כך לאן לקחת אותם והוא נמצא אצלי פעם בשבועיים שישי שבת ועכשיו, בחופש הגדול כשהוא אמור לקחת אותם שבוע כן שבוע לא הוא בא יומיים בשבוע וישן איתם כאן. 

כשהוא התחיל לספר לי שהוא שוקל להפרד מהחברה שלו , לפני חודשיים בערך, ישר ראיתי עוד חופש גדול שבו הוא לא לוקח אותם וניסיתי להגיד לו כמה זה טוב שהוא ישאר איתה... הוא גר איתה וזה היה מצב טוב בשבילי כי ככה היה לו לאן לקחת אותה.. אבל כמובן שזה לא החזיק והוא עזב אותה וחזר לאבא שלו ועכשיו הם כאן.. וכשהם כאן אני אצל בן הזוג שלי ,שזה ממש טוב כי הוא מפנק אותי ומאוד נעים לי אצלו אבל זה לא הבית שלי וגם אין לי כל כך פרטיות כי הוא כל הזמן ביחד איתי. 

מזמן מזמן לא כתבתי כאן, כל הזמן קורים דברים וכל הזמן יש לי רצון לכתוב אבל מכיוון שאני ממש לא לבד אני לא מוצאת את הזמן והחשק לכתוב. 

קצת עדכונים-

ביום שישי הייתה לי ביקורת אצל רופא חדש, אחרי שנמאס לי להתווכח עם מכבי כל פעם שיאשרו לי ללכת לרמב"ם. אז מצאתי רופא מומלץ שעובד ברמבם ועכשיו גם מקבל במכבי והוא מאוד נחמד, פרט לעובדה שהוא ממשיך בקו הזהיר עד פסימי של הרופא הקודם ואמר לי , בתשובה על השאלה על נחיצות ההורמונים שאני לוקחת ש"במצבי צריך לנסות כל דבר" . סליחה???? אני בריאה. נכון, היו לי לא מעט בלוטות נגועות אבל היי , הכל בחוץ, הכימוטרפיה חיסלה הכל ואני משתדלת לחיות בריא, אין מצב שזה חוזר!!

כמעט סגרתי נסיעה בחודש הבא לאגם גארה, אבל נלחצתי כי הבן הצעיר שלי עדיין די צולע ולא יודעת כמה אני רוצה שהוא יתחיל ללכת הרבה ומה יקרה עם יכאב לו.. נדחה לשנה הבאה. אז אנחנו נוסעים לחופשה של שבוע בצפון. 

עדיין ממש ממש רוצה להחליף עבודה, אני די זקנה ולא ממהרים לקחת אותי אבל אני עכשיו במחשבות וארגון מחדש לקראת. חושבת אולי על עסק קטן, אפילו שהסיכון גדול,,, 

יאללה הולכת לישון 

לילה טוב