לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נהר גועש ושמו החיים שלי

כבר המון זמן שאני חושבת לפתוח בלוג, כזה שיכיל את מה שעובר עלי באמת, בעילום שם, יומן שישאר לי למזכרת. כמובן שלא ידעתי שיהיה כל כך מעניין... אבל כל כך. אפשר קצת שעמום לחיים?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2015

עשרים שנה ואני עדיין בוכה


אף פעם לא נדע מה היה קורה אם לא ..... אבל אני בטוחה שגרוע ממה שקורה עכשיו לא יכול להיות. גרוע ממדיניות הכלום שמונהגת כאן לא יכול להיות. היריה ההיא שהרגה את יצחק רבין הרגה את התקווה בעיניי. גם אני נעשיתי ימנית יותר , בהרבה אפילו . אבל אני מאמינה שפשוט זה קרה כי אבדתי תקווה. כי הדור שאיתו היה אפשר לדבר כבר נאסף אל אבותיו או יושב בבתי קפה עם הנרגילה ונותן לדור הצעיר והלוחמני לפעול ולהתחנן ללא הפרעה. ועצוב לי מאוד. מאוד. אני חושבת שההיסטוריה שלנו רצופה בפספוסי הזדמנויות. ואנשים מפחדים אז לא מוכנים לתת הזדמנות. גם אני מפחדת אבל אני מפחדת הרבה יותר מהידרדרות המצב וממה שיהיה בעתיד. לאחר הרצח היו לי ימים של בכי. ממש הלכתי ובכיתי ימים שלמים. היום כשראיתי שוב את ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה בכיתי שוב . הפעם בכיתי , כנראה, על מה שנהיה כאן מאז. כל כך קשה ועצוב לי.
נכתב על ידי optimologit , 26/10/2015 20:43  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  optimologit

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לoptimologit אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על optimologit ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)