לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

10/2008

התאומים ואני 2


זה יצא יותר ארוך מהחלק הראשוןXD

מקוות שתאהבו!!!

אם אהבתם - תגיבו! פליז!

=]

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כל מה שאני זוכרת זה שיצאנו לחגוג לי יומולדת, והשתכרתי... ועכשיו, התעוררתי במיטה שלו... ערומה... זה אח שלי!!!

רצתי לחדר של אחיו התאום... אחי השני... ובכיתי...

"מה קרה?!?!" הוא שאל..

"טום... אני... סקס... בתולים..." מלמלתי בוכה..

"מה מה מה?!"

"טום, ואני, שכבנו... ואני אוהבת אותו... והייתי בתולה..." אמרתי.. ובכיתי עוד יותר חזק... ביל חיבק אותי...

"תדברי איתו... תסבירי לו..." הוא אמר לי...

"אבל ביל... זה טום... הוא ישתגע, או יצחק עלי, או... לא יודעת..."

"דברי איתו..."

"אוקי..."

"בוקר טום!!!=]" טום נכנס בצעקה...

"בוקר... מישו רוצה ארוחת בוקר..?" שאלתי...

"כן... ביל.. יש מצב אתה מכין? אני צריך לדבר עם קורל..."

"בטח..!=]" אמר ביל ויצא עם חיוך...

"היה לי את החלום הכי מוזר הלילה..." הוא אמר

"אוקי..."

"אנחנו ש-ש-שכב-נו... ואז את ברחת..." הוא אמר

"אה... תגיד... מה אתה זוכר מאתמול..?" שאלתי אותו..

"אה... לא הרבה... אבל אני הייתי שיכור... והייתה בחורה... ראית אותה???" הוא שאל... 'ברור שראיתי אותה... זאת הייתה אני...' חשבתי לעצמי...

"אה...." התחלתי לחשוב מה לענות לו וביל בדיוק קרא לנו לבוא לאכול... 'תיזמון מושלם' חשבתי לי...

ירדנו למטה והתחלנו לאכול...

"מי זו הייתה?" טום שאל אותי... הסתכלתי על ביל והוא סימן לי להגיד לטום... הסתובבתי כדי להיות מוכנה לתפוס ספרינט החוצה ואמרתי...

"אני... זאת הייתה אני.." אמרתי ורצתי הספקתי לשמוע את הצעקה של טום... הגעתי לפארק נטוש והתיישבתי... החלטתי שאני עוזבת... חזרתי הביתה ורצתי לחדר שלי...ביל וטום היו למטה וראו טלוויזיה... טום מייד קם ורץ אלי... הוא תפס לי את היד...

"אנחנו חייבים לדבר..." הוא אמר...

"אז בוא... אני צריכה לארוז..."

"מה?!?! מה לארוז?!" הוא צווח...

"בוא..." אמרתי ונכנסנו לחדר שלי...

"תקשיב... אני אורזת כי אני עוזבת... כבר הכל מוכן... דיברתי עם כל מי שצריך... אני עוברת לגור עם גייב... בארה"ב... אני לא יכולה לחיות עם המחשבה ששכבתי איתך... בהתחלה חשבתי שאולי אם אני אתאבד אז יהיה יותר טוב... והבנתי שזה יהיה דפוק... אז אני עוברת... אני מצטערת... ושלא תחשוב שזה קל לי... אני אוהבת אותך... מאוד... אולי אפילו יותר מדי... ופה הבעיה..."

"שנייה שנייה!! את הרגע אמרת שאת אוהבת אותי... למה את מתכוונת..? את לא מאוהבת בי נכון..?" הוא שאל... ראיתי דמעות בעיניים שלו והרגשתי שהלחיים שלי נרטבות... לא עניתי לו... קמתי ורצתי למטה לביל... הוא תמיד יודע איך לנחם אותי...

"מה קרה..?" הוא שאל...

"דיברנו...אה... אני עוזבת..."

"כן... שמעתי... למה את בוכה..?"

"כי טום די מעוצבן, מעצבן, ומתחיל להבין..."

"מתחיל להבין מה?" זה היה טום מאחורי...

"אה... לא משנה... הטיסה שלי יוצאת ב8... עכשיו 4וחצי... אני נוסעת... המונית מחכה לי בחוץ.." עליתי למעלה, לקחתי את המזוודה שלי, ירדתי למטה, חיבקתי את ביל ולטום רק אמרתי ביי...

הגעתי לשדה התעופה, עברתי בדיוטי-פרי,  ועליתי על המטוס... אחרי טיסה ארוכה ומעייפת של 9 שעות ירדתי, לקחתי את המזוודה שלי, ונסעתי לבית של גייב...

"מה קורה???" הוא שאל אחרי החיבוקים הרבים... סיפרתי לו את כל מה שקרה והוא אמר לי שנייה... אחרי 5 דקות הוא חזר עם כרטיס טיסה ביד...

"מה זה?! אני לא טסה חזרה!!!"

"הטיסה יוצאת עוד שעה... ואני בא איתך... ליתר ביטחון..." הוא הרים אותי כי התנגדתי, ותוך 10 שעות כבר הינו בגרמניה... פתאום ראיתי את טוקיו הוטל, והתחלתי לרוץ לכיוונם...

"ילדה! את לא יכולה לגשת אליהם!" צעק עלי שומר ראש אחד... זאקי אני חושבת שקראו לו...

"נווו! זאקי?" אמרתי לו...

"איך את יודעת את שמי?!?!" הוא שאל אותי...

"אני קוראל!!! אני אחותם של הבנים!!" אמרתי לו...

"אין להם אחות..." הוא אמר...

"זאת קוראל שם או שאני חולם?" זה היה הקול של טום...

"טום?!?! ביל?!?!?" צעקתי להם...

"קוראל!!!" צעק ביל ורץ לחבק אותי...

"מה את עושה פה? לא אמרת שאת עוברת לארה"ב?!?!" הוא שאל מופתע...

"כן.... סיפור ארוך... איפה גיאו וגוסטי???" שאלתי...

"אנחנו בדרך אליך... טום רצה לדבר איתך..." הוא ענה...

"אז בואו הביתה... ותרו על הטיסה... אה! אתם זוכרים את גייב נכון??" שאלתי וראיתי שהוא וטום מדברים בצד...

"ברור! רגע... למה חזרת?" הוא שאל שוב..

"אה... סיפרתי לגייב את כל מה שקרה והוא אמר לי רגע עלה ואחרי 5 דקות ירד עם שני כרטיסי טיסה ביד... והרים אותי ואת המזוודה ויצאנו... לא היו לי יותר מדי אפשרויות... אבל אני לא בטוחה כמה זה טוב..." אמרתי...

"אני יכול רק להגיד לך שטום ממש השתגע... והתגעגע בטרוף... עוד לא יומיים... תקשיבי... הוא אוהב אותך... אבל יכול לקחת לו זמן לעקל את העובדה הזאת... ולהבין את זה... אני מכיר אותו... הוא היה מאוהב רק פעם אחת בחיים שלו, וזה דיי מה שקרה גם אז... ו... את בעצם זוכרת... זה היה שבוע אחרי שהגעת אלינו..." הוא אמר... הוא דיי הבהיר לי שזה הדדי ביני לבין טום..

"זוכרת... טוב מאוד... אבל אם זה הדדי כמו שאתה אומר איך זה שהוא היה כל כך מגעיל אלי כשאמרתי לו שאני אוהבת אותו.. אה..! תגיד, הוא ידע שאני הייתי בתולה לפני ש... אתה יודע..?"

"אני חושב... אבל את חייבת לדבר איתו ברצינות... אבל בזהירות... הוא יכול להיפגע, ואת יכולה להיפגע..." הוא אמר...

"אל תדאג... בואו נצא מפה... באלי לנסוע הביתה..."

"בואו!!!" הוא צעק..."אההה!!! תגידי... מתי פעם אחרונה דיברת עם סבתא שלך?! היא צלצלה אלינו ואמרה שאנחנו מרחיקים אותך ממנה... צלצלי אליה... ומהר!!" הוא אמר בלחץ...

"אני לא מאמינה שלקחת אותה ברצינות... היא צוחקת... אבל אני אצלצל אליה ברגע שנגיע הביתה..."

"קוראל?" זה היה טום...

"אה... היי..?" אמרתי מהססת מעט...

"היי... בואי נשב אנחנו מאחורה... אני חייב לדבר איתך..." הוא אמר לי בטוח בעצמו...

"אה... אוקי..." אמרתי ונכנסנו לאוטו... הוא אטם את החלון שמפריד בין השורות של הכיסאות...

"תראה" – "תראי" אמרנו ביחד וצחקנו..

"תתחיל אתה" – "תתחילי את" שוב דיברנו בתיאום מושלם...

"אתה ראשון" – "את ראשונה" אמרנו...

"אווף!!! דבר אתה וזהו!!" אמרתי לו...

"אז ככה... דבר ראשון אני מצטער... מאוד מצטער... דבר שני... אני... אני.. או-אוה-אוהב אותך..." הוא מלמל... חיבקתי אותו חזק... והסתכלנו אחד לשנייה בעיניים...פתאום הוא נישק אותי, כשהוא התנתק ממני הוא התחיל להגיד משהו, ואני מייד נשקתי אותו שוב... הוא היה ממכר... ואז כשהבנתי מה אני עושה, התנתקתי ממנו.. כל כך שמחתי שזאת הייתה לימוזינה..."סליחה.." מלמלתי ורצתי לביל...

"מה קרה?!" הוא שאל... מרחוק שמעתי את טום ממלמל לעצמו וראיתי שהפנים שלו רטובות מדמעות, טום בכה... בגללי...

"לך... תדבר עם טום קודם... הוא צריך אותך יותר ממני..." אמרתי לו...

 

"אתה מה?!?!?! היא מה?!?!?!" שמעתי את ביל צורח, ומיד רצתי לשם בשביל לא להשאיר את טום בשדה הקרב לבד...

"אתם שני מפגרים או משו כזה?!?!?!" הוא צעק..

"ביל! תירגע!" צעקתי עליו... הוא השתגע לגמרי!!

"סליחה... הוא אמר והתיישב על הרצפה מלפנינו...

"אוקי... כל אחד מספר את הסיפור שלו... ונראה מה עושים..." הוא אמר...

"אתה ראשון" – "את ראשונה" אמרנו ביחד שוב...

"תתחיל אתה" – "תתחילי את" שוב דיברנו בתאום מושלם...

"טום! אתה ראשון!" אמר ביל בטון כעוס קצת...

"אוקי...אה...יצאנו למועדון, השתכרנו, והדבר הבא שאני זוכר זה שאני מתעורר לבד במיטה שלי... ליד כתם דם... ניחשתי שהיה לי סטוץ הלילה... ושהיא הייתה בתולה... זה לא שימח אותי יותר מדי... הלכתי לחדר שלך... דיברנו.. נו אתה יודע את כל זה... אה... ואז היא טסה... ו... אני הייתי מבואס... והבנתי שאני... אה... נו... אה..."

"מאוהב.." אמר ביל...

"כן... זה... ו... ואז כמעט טסנו... ו...אתה יודע את כל הסיפור!!!" הוא אמר...

"כן... קוראל..?"

"אני יכולה לספר לך את אותו סיפור... ואני יכולה לספר לך איך אני מרגישה..."

"כן... זה..."

"אה... אני הייתי ממש עצובה... אני ידעתי שאני אוהבת את טום...ו... נו... אתה יודע..!"

"אוף איתכם!!! תראו... אתם שני מפגרים שמאוהבים אחד בשני... ואתם צרכים להיות ביחד... ומפגרים למה? כי אתם בורחים אחד מהשני ומהאהבה שלכם!!! אני הולך, אתם משלימים!!!"

"אוקי..." אמרנו והוא הלך...

"א.. סליחה... ב...אני אוהבת אותך..!" אמרתי ונישקתי את טום... הוא שיתף פעולה... ופשוט התנשקנו בלי הפסקה... היינו מאוהבים עד מעל הראש... ועד היום אנחנו זוג... והחברים הכי טובים שיש...

 

הסוף...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מקוות שאהבתםXD

תגובות??

[לזה אין המשך...]

~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~

שלום לכםXD

אם קראתם ואהבתם או לא אהבתם, תגיבו פלייייייייז...!!

אני רוצה לדעת אם זה טוב ואם לשנות... יש לי עוד סיפורים אבל אני מחכה בשביל תגובות...

תודה לכםXD

נכתב על ידי , 20/10/2008 08:30  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,651

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לXDטוקיו הוטל=]..:-* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על XDטוקיו הוטל=]..:-* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)