פרק 2.. מקווה שתאהבו..

סליחה על האיחור.. בדיוק חזרנו ללמוד, והייתי במחנות, ויש לי מבחן עצום מתקרב..

מקווה שתאהבו!!!

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~

"טום!" צרחתי ברגע שהבנתי מה אני רואה. טום ישב בתוך המים,  כמעט מחוסר הכרה. המים היו קפואים, כשנגעתי בהם.

"טום! קום!" צעקתי עליו, והוא לא הגיב. הורדתי את בגדי, נשאר בבוקסרים בלבד בשביל לא להרוס את הבגדים, נכנסתי למים, חיבקתי את טום במותניו, והרמתי אותו.

"גוסטאב!" צרחתי וגוסטאב מיהר לבוא. הוא עזר לי לסחוב את טום לחדרו, הדלקנו מזגן על חום, גוסטאב יצא, הלבשתי את טום, והשכבתי אותו על המיטה.

"טומי... מה יש לך? זה היה רק ריב. זה לא נורא. הכל בסדר. ושרי חזרה. אמרתי מחבק ומלטף אותו. הוא התחיל לבכות. לקחתי את הפלאפון שלי בלי שהוא ישים לב, ושלחתי לגיאורג אסמס שיבוא.

"טום?" הוא שאל כשניכנס לחדר.

"אני חבר מאנייק. לא מגיע לי לחיות. אני חבר מאנייק." טום מלמל בלי סוף.

"טום.. הכל בסדר. אני מצטער שצעקתי עליך. שרי חזרה והכל בסדר." גיאורג חיבק אותו, ואני יצאתי. ראיתי את שרי למטה יושבת עם כוס קפה, ומדברת עם דניאלה וגוסטאב.

"שרי? אפשר שנייה לדבר איתך?" שאלתי והיא קמה ובאה.

"מה?" היא שאלה.

"תקשיבי, טום, תמיד יורד על גיאורג. זה ככה מאז שאנחנו מכירים. משו כמו 15 שנה. אוקי? אז אל תכעסי על טום ו/או גיאורג. הם תמיד היו תמיד יהיו ככה. אח שלי ניסה להתאבד בגלל שאת כעסת על גיאורג שבסוף איים לפרק את הלהקה בגלל זה. אז אה.. זהירות." אמרתי והלכתי לסיים להתארגן. בשעה שמונה יצאנו מהבית, כשטום עם צינון קל, וכולם חברים של כולם. בשמונה ורבע, הגענו וראינו את דיויד.

"היי. סורי על האיחור. היו לנו כמה דרמות." אמרתי לו.

"סולח. יאללה להזמין! כולם מזמינים אותו דבר נכון?" הוא שאל.

"ברור" ענינו כולנו ביחד, והזמנו. בשעה עשר וחצי, יצאנו לכיוון מועדון, ובדרך אספנו גם את הבנות. הגענו למועדון הכי חם בעיר. טום מצא לו בחורה, גיאורג וגוסטאב רקדו עם הבנות שלהם, ואני הלכתי לבר.

לא זוכר כמה שתיתי, אבל כנראה שהרבה...

בבוקר התעוררתי עם כאב ראש נוראי ומצאתי את... "אנדי?!?!?!" צרחתי ומיד קפצתי, למראה בחורה, שנראית בדיוק כמו אנדי, ישנה ערומה במיטתי. "אין מצב. אני חולם. אני תכף אתעורר ואגלה שאני לבד במיטה. אנדי מתה.. אין מצב!" מלמלתי לעצמי וראיתי את הבחורה קמה.

"מי אתה?" היא שאלה.

"ביל. מי את ?!?!?!?!" שאלתי אותה.

"נדיה מיירז..." היא ענתה, ואני הרגשתי איך ליבי מחסיר פעימה.

"את היית קשורה לאנדי מיירס..? במקרה..?" שאלתי כמעט בוכה.

"אחותי התאומה ז"ל" היא ענתה בלי להניד עפעף אפילו. "ואיך אתה קשור אליה?" היא שאלה אותי.

"היא אשתי ז"ל" מלמלתי.

"אז אתה הביל המפורסם שההורים שלי כל כך אהבו הא? טווב..." היא מלמלה והתחילה להתלבש.

"לא ראיתי אותך בחתונה שלנו..." מלמלתי.

"לא ראיתי אותך בלוויה שלה." היא ענתה.

"אני הייתי בקומה עד לפני שבוע וחצי.." מלמלתי.

"אנדריאה ואני רבנו כשהיינו בנות 17 ומאז לא דיברנו." היא אמרה.

"אנדי זה קיצור לאנדריה?" שאלתי אותה.

"ברור. מה עוד יכול להיות?" היא שאלה בגסות והתקדמה לכיוון הדלת.

"להתראות" היא אמרה ונעלמה. הסתכלתי בשעון שהראה 10 בבוקר. הלכתי לחדר של טום, כמעט בוכה, וראיתי אותו עם בוקסר על המיטה. 'לא היה לך סטוץ הא?' שאלתי בראשי.

"ט-ט-ט-ט-ט-טום?" גמגמתי.

"טום?" שאלתי יותר בקול.

"יותר מאוחר אמא... תני לישון.." הוא מלמל ואני צחקתי.

"טום. קום!" צעקתי והוא התעורר בבהלה.

"אני דומה לאמא?" שאלתי אותו.

"אתם שתי נשים לא?" הוא צחק.

"חה חה. לא מצחיק. תקשיב, היה לי סטוץ ו.." התחלתי אבל הוא קטע אותי.

"כל הכבוד אחי." הוא אמר.

"שתוק ותן לי לסיים לדבר." אמרתי בקול עצבני, והוא שתק. התיישבתי לידו, קובר את פני בידי והתחלתי לדבר מתוך בכי. "זו הייתה אחותה התאומה של אנדי. היא נראתה בדיוק אותו דבר. אני בגדתי באנדי. עם אחותה! התאומה!" אמרתי מתפרץ בבכי יותר חזק. טום חיבק אותי חזק וניסה להרגיע אותי.

"ששש... אתה היית שיכור.. לא נורא.. אפצ'י" הוא התעטש.

"'פגר..." מלמלתי.

"אני אח שלך. אל תקרא לי מפגר." הוא אמר בקול נעלב אבל עדיין חיבק אותי... אחרי עוד רבע שעה שהוא הרגיע אותי, ואני דיברתי והסברתי לו הכל, הוא שאל מה השעה. "10 וחצי" עניתי אחרי שהסתכלתי בשעון.

"למה הערת אותי כל כך מוקדם?!" הוא כמעט צרח.

"כי קמתי מוקדם.. איך זה שלא היה לך סטוץ?" שאלתי אותו.

"היה. היא הלכה יותר מוקדם כנראה." הוא אמר, ואני רק הנהנתי.

"אני עדיין מנסה לעכל את העובדה ש... שבגדתי באשתי.. עם אחותה.. התאומה.." מלמלתי..

"לא נורא.." הוא אמר...

"בוקר טוב!!!!!!!!אתם בני 29!!!" צעק גוסטאב כשניכנס..

"ואתה בן שלושים עוד שבוע י'זקן!!!" צרח גיאורג מלמטה...

"אתה בן שלושים ואחת אז שתוק!!!!!" הוא צעק לו חזרה, וירדנו למטה צוחקים.

כשהגענו למטה ראינו את שרי ודניאלה במטבח מבשלות..

"איזה יופי! יש לנו בנות שיבשלו וינקו לנו!!" אמר טום וקפץ כמו ילד קטן.

"טום. זה רק בגלל שהשף לא יכול להגיע לפה היום כי הוא חולה. י'אידיוט! והעוזרת אמורה להתחיל לעבוד רק מחר! אז תסתום ת'פה שלך לפני שיכאב לך!" צעקה לו דניאלה.

"או-קי.. סליחה.." הוא מלמל והתיישב ליד גיאורג.

"בוקר טוב שני זקנים! ביל! שמענו שהתפרעת הלילה! איך היה?" שאל אותי גיאורג..

"א) אני לא זוכר איך היה. ב) זאת הייתה אחותה התאומה של אשתי... ז"ל... אז אל תזכיר לי את זה. אוקי? יופי." אמרתי לו והלכתי להכין לעצמי קפה.

"ביל תכין גם לי.." מלמל טום.

"אוקי.."  מלמלתי והוצאתי עוד כוס.

אחרי שכולנו התארגנו, גיאורג הודיע שדיויד צלצל ושיש חזרות בשעה 12וחצי.

"עכשיו 12 אז יאללה בואו נצא..." אמרתי ויצאנו.

"בואו.." גוסטאב ענה ויצאנו. מולנו ראינו את הוואן שלנו, וישר רצנו אליו. בפנים כבר היה טובי הנהג הישן שלנו. הוא אמר בוקר טוב, והתחיל לנסוע. כשהגענו דיויד נראה נורא מופתע..

"וואו... אתם פה בזמן.. הוא אמר בהלם...

"קמנו מוקדם בטעות... היה רעש..." אמרתי...

"אהה... אוקי! תקשיבו! אנחנו יוצאים למסע הופעות עולמי של חצי שנה עוד חודש בערך. עד אז יש לכם חזרות 5 ימים בשבוע, ואתם חייבים לעבוד על שירים חדשים. את הלו"ז של החודש הקרוב אני אחלק לכם מחר כי עוד אין לי אותו סגור ב100%. מחר יהיה. יאללה, הבאתם את הכלים שלכם???" הוא שאל אותנו.

"כן. רק התופים של גוסטי לא פה.." אמר טום.

"גוסטאב – איפה התופים שלך..?" שאל דיויד..

"אממ... אני מאמין שבבית של אמא שלי... לא זוכר... אולי אצל אחותי... אני לא יודע... אני צריך לבדוק את העניין.." הוא מלמל..

"אז אתה לא יודע איפה התופים שלך?!?!?!"  דיויד כמעט וצרח, מה שמאוד הבהיל את גוסטאב ואת טום. גיאורג נהיה אדום, וניסה לא להתפוצץ מצחוק.

"גיאורג!!! זה לא מצחיק!!!" דיויד צרח עליו, וגיאורג קפץ גבוה מאוד. "גוסטאב! צלצל לאמא שלך ותברר איפה התופים!" הוא צרח וגוסטאב מיהר להוציא את הפלאפון שלו.

"ביל! יש לך פה את המקרופון???" הוא צרח עלי.

"דיויד! אני לא יודע מה עשיתם עם המיקרופון שלי אחרי ה...התאונה.." צרחתי עליו את רוב המשפט.

"אה.. הוא במשרד שלי.." הוא מלמל.

"יופי.. התופים אצל אמא שלי. הם יגיעו מחר עם אחותי שבאה לבקר." גוסטאב בדיוק חזר והודיע.

"אוקי. ביל. לך תמצא את המיקרופון שלך בחדר שלי. הוא במגירה של כל הדיסקים שלכם. ותביא לי את שראי. אני רוצה שתבצעו את אחד השירים משם. ד"א, העבירו את המשרד שלי לחדר של רונלד בגלל שיפוצים אז אנחנו באותו חדר.. אל תשכח את זה.." הוא אמר לי, ואני תוך חצי דקה כבר הייתי בחוץ.

הלכתי במסדרון המאוד מוכר, עד שהגעתי למעלית, שכבר הספקתי להכיר את כל הפינות שלה. יצאתי מהמעלית, לעוד מסדרון, וקפאתי במקום. נשענת על הדלת של רונלד, שהוא גם מפיק, עמדה לה לא אחרת מאשר... "נדיה?!" שאלתי אותה מופתע מאוד..

"היי... אממ.. ביל נכון?" היא שאלה..

"כן.. מה את עושה פה???" שאלתי אותה מופתע מאוד.

"אני? מבקרת את דוד שלי.. מותר???" היא שאלה.. ואני הייתי בהלם..

"רונלד... דוד שלך?!?!" שאלתי אותה.

"אממ.. כן... ברור... לא ידעת?? כאילו.. אני יודעת שהוא אף פעם לא אהב את אנדי, אבל היא לא דיברה עליו אף פעם???" היא שאלה..

"לא... טוב, אם תסלחי לי, אני הולך לקחת משהו, ואני חוזר לחזרות." אמרתי והתחלתי להתקדם, עד שנזכרתי שהעבירו את המשרד של דיויד לחדר של רונלד בגלל שיפוצים, אז הסתובבתי, ונעמדתי מול נדיה.

"אממ.. אתה צריך ממני משהו?" היא שאלה..

"החדר של המפיק שלי הוא פה. העבירו אותו בגלל שיפוצים.." אמרתי, וניסיתי להגיע לדלת, אבל היא לא נתנה לי.

"אני צריך לעבור. יש לי חזרות. את מוכנה לזוז בבקשה???" ביקשתי בנימוס.

"אתה יודע שאתה נורא יפה??? ואתה גם טוב במיטה.." היא אמרה, מלקקת את שפתיה הבשרניות, והתקרבה אלי עוד יותר. לקחתי צעד אחרוה, והיא המשיכה להתקדם. "למה אתה מתרחק ממני? אני לא נושכת.." היא אמרה, ונצמדה אלי. אני לקחתי צעד אחד הצידה, ועקפתי אותה, נכנס למשרד של דיויד ורונלד, ונועל אחרי את הדלת.

"היי ביל! מה קורה?" שאל רונלד ברגע שהבחין בי.

"באתי לקחת כל מיני דברים מפה, הבנתי שמיקמו את דיויד איתך... ד"א.. האחיינית שלך מחכה בחוץ פה.." אמרתי, והלכתי לשולחן של דיויד.

"איזה אחיינית? אין לי אחיינית.. איך קוראים לה..???" הוא שאל מופתע..

"נדיה" עניתי לו.. "אחותה התאומה של אשתי ז"ל.." מלמלתי, והוצאתי את המיקרופון שלי, מנשק אותו, מחבק אותו. לקחתי גם את שראי, והתקדמתי לדלת. פתחתי אותה, והמסדרון היה ריק לגמרי.

"אתה בטוח שהייתה פה מישהי???" הוא שאל אותי.. "נראה לי שהקומה השפיעה עליך קשה.. כדאי לך לחזור לבי"ח בשביל שיבדקו אותך.." הוא מלמל, ואני יצאתי מהחדר, וחזרתי לאולם, שם מצאתי את דיויד צועק על מישהו בפלאפון, גוסטאב משחק עם השיער הארוך שלו, וטום וגיאורג, הולכים מכות.

"מה הולך פה?!?!?!?!" צרחתי בקולי קולות, מה שהפסיק את כל הבלגאן שהיה פה.

"אממ.. מחכים לך.." טום ענה לי, וסידר את הבגדים שלו. "למה לקח לך כ"כ הרבה זמן??" הוא שאל.

"אני אסביר לך בבית.." מלמלתי, וחיברתי את המיקרופון שלי. "אחד, שתיים.. שומעים?" שאלתי במיקרופון.

"לא.." גיאורג צעק לי. הלכתי למגבר, הגברתי לפול ווליום, חיברתי את זה יותר טוב וצעקתי.

"עכשיו שומעים?!?!?!?!" צרחתי למיקרופון, וגיאורג קפץ.

"כן! תנמיך את זה!" הוא צרח לי, ואני התפקעתי מצחוק.

"ביל! הדיסק!" דיויד צעק אלי, ואני נתתי לו. הוא הכניס אותו למערכת, שם את.. "איש בין ניש איש?!?!?!" טום צרח.

"כן!!!" דיויד ענה לו, ואני רק ישבתי בצד עם מבט עצוב. עוד שיר שנכתב על אנדי..

"למה?!?!?!?!" הוא צרח על דיויד. טום שנא את השיר הזה כי הוא כל פעם מחדש הכניס אותי לדיכאון.. במיוחד מאז ש...שהתעוררתי... אני חורש על השיר הזה...

"כי אמרתי! הולכת להגיע אלינו אורחת, עוד חצי שעה, והיא רוצה שננגן את זה.. היא שוקלת להביא אתכם לבת שלה, ליומולדת, בתור מתנה." הוא אמר וזה עיצבן אותי.

"אנחנו רכוש?!?!?!?!?!" צרחתי אני עכשיו, וטום רק ישב עם פה פעור. "אני לא הולך להופיע עם השיר הזה בזמן הקרוב! שתמשיך לחלום! אין מצב! אני לא רכוש!!!" צעקתי על דיויד ויצאתי מהאולם.

"ביל!!!" טום יצא אחרי. אני כבר מזמן התחלתי לבכות..

"אני לא יכול לשיר את זה.." מלמלתי כשהוא חיבק אותי.

"ששש.. אל תדאג.. אתה לא צריך לשיר את זה אם אתה מרגיש שקשה לך מדי..." הוא אמר, והתחלנו ללכת חזרה לאולם. כשנכנסנו ראיתי שם את נדיה.. שוב.. היא לא תפסיק לעקוב אחרי.

"הו פאק! היא.. היא נראית בדיוק כמו.." טום התחיל לדבר כשראה את נדיה.

"טום. תכיר. זאת נדיה, אחותה התאומה של אנדוש... ז"ל..." מלמלתי, מרגיש את המחנק בגרון שוב.

"היי בילוש... הבת שלי רוצה אתכם ביומולדת שלה.. אני מוכנה לשלם הרבה..." היא אמרה,והתקרבה אלי.

"תתרחקי מאח שלי!" טום אמר והרחיק אותה.

"טום.. אל תדאג..." אמרתי לו והלכתי לדיויד.

"דייב.. אין מצב.. תמשיך לחלום... אין לה בת. זאת אחותה התאומה של אנדוש..." אמרתי.

"ואיך אתה יודע את זה??? אין לך הוכחות." הוא ענה לי. אני לא יכולתי להאמין למשמע אוזני.

"דיויד יוטס. אם אתה תיתן לה 'לשכור' אותנו, אז אתה יכול לחפש לעצמך סולן חדש." אמרתי לו והתרחקתי.

"וגיטריסט." אמר טום אחרי.

"אנחנו לא מתפרקים." אמר גיאורג.

"חפש לך להקה אחרת. סופסוף חזרנו להיות טוקיו הוטל. הטוקיו הוטל. אין מצב. אם ביל לא מוכן, אז לא." אמר גוסטאב, וריגש אותי מאוד. חייכתי אליהם וחזרתי להסתכל על דיויד.

"נו באמת בני כמה אתם?!?!?!" הוא שאל בצעקה.

"דיויד. אם ביל לא מסוגל, אנחנו לא עושים את זה. ואם ביל אומר שהיא משקרת, אז בכלל.. אני רואה את זה בעיניים שלו. חוץ מזה, אני מכיר את אנדי, כבר הרבה זמן, עוד לפני שביל חשף אותה אליכם. אני הייתי איתו כשהוא ראה אותה. הן נראות אותו דבר. אתה לא זוכר איך אנדודה נראתה???" שאל אותו טום.

"ברור שזוכר. היא לא דומה לה בגרוש. אתם חולמים." הוא ענה לטום.

"דיויד. לא משנה מה, אני לא מופיע בפניה. גם אם היא דוברת אמת, מה שהיא לא, אני לא מופיע. במיוחד לא עם השיר הזה. אני לא מסוגל. מצטער." אמרתי, ויצאתי מחדר החזרות.

 "טום לך תקרא לאח שלך. הוא מתחיל לעצבן אותי. יאללה." אמר דיויד לטום.

"אני הולך. תחליט מה אתה עושה עם האישה הזאת. וכשזה יקרה, אני חוזר לפה. עד אז..? אני לא בא. עוד חצי שעה אני פה עם ביל." הוא אמר ויצא.

"בי-ביל!!! מה קרה לך???" שאל אותי טום, שמצא אותי על הרצפה, כמעט מאולף. אני לא זוכר הרבה.. אני רק זוכר שהתעוררתי במיטה שלי בחדר, כשטום יושב על המיטה שלי, הראש שלי על הרגליים שלו, וגיאורג, גוסטאב, ודיויד יושבים מסביבי.

"מה קרה? מה אתם עושים פה??" שאלתי עדיין מטושטש.

"אתה לא זוכר? אני מצאתי אותך מאולף על הרצפה בכניסה לבניין הפקות.. מה קרה לך???" שאל אותי טום.

"אממ.. אני רק זוכר שמישהו בא, השפריץ עלי משהו, וברח. זה הכל.." מלמלתי עדיין מסוחרר.

"אוקי... טוב, דיויד החליט מה הוא עושה עם האישה... דיויד?" אמר גיאורג והסתכל לכיוונו.

"אממ.. תקשיבו. היא מוכנה לשלם לנו הרבה. ההצעה שלה הייתה 50 אלף.. אתם קולטים מה זה?! אני חייב להסכים.. אבל מה שאתם בוחרים.." הוא אמר..

"איך היא אמרה שקוראים לה???" שאל ביל.

"אממ.. אנג'י רוס.. או משהו כזה.." אמר דיויד.

"היא כל כך לא מקורית... זה השם של החברה הכי טובה של אנדוש.. והיא ג'ינג'ית.. עם שיער חלק.. על המותן... יש לה נמשים עם עיניים ירוקות צלולות... אני יכול לצלצל אליה.. היא לא יודעת שאני ער.. אני מאוד מתגעגע אליה.." אמרתי, וחיפשתי את הפלאפון שלה ברשימה שלי.

"אממ.. אוקי.. צלצל.. אני חושב שאתה לא זוכר טוב.. יכול להיות שהיא עם עדשות, עיפור, וצבעה את השיער או משהו." אמר דיויד.

"נראה לך? היא יותר קשורה לשיער שלה מביל.. אין מצב.. והיא אמרה שהעיניים שלה זה הדבר שהיא הכי אוהבת עליה.. ממש לא.." אמר טום.

"אנג'?!?!?!?!?"צרחתי לפומית הפלאפון ברגע שהיא ענתה.

"בילולית?!?!?!" היא צרחה חזרה.

"היי לך!!! אני ער כבר איזה חודש.. אני מת לראות אותך.. וגם טום אומר הי ומוסר ד"ש.. הוא דלוק עליך קשות... אווץ'! טום!" אמרתי לאנג', וחטפתי מכות קלות מטום.

"קודם כל, תמסור לטום שאני אשמך לצאת איתו. דבר שני, איפה אתה???"היא שאלה..

"אממ.. טום? היא אמרה שהיא תשמח לצאת איתך... אנחנו בבית במדבורגD=.. טוקיו הוטל חזרו... איפה את???" שאלתי, ונשמעה דפיקה בדלת.

"אני ארד..." אמר טום וירד למטה..

"אנג'!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" שמעתי אותו צורח, גם כי הוא בבית וגם בטלפון.

"אנג'וש!!! בואי לחדר שלי..!!!" אמרתי לה, ותוך פחות מדקה הוא קפצה עלי למיטה..

"ביקור חולים!!!" היא צרחה.

"אה!!! דיויד! זאת אנג'י. עכשיו אתה רואה שהאישה שראית היא לא אנג'י רוס?" שאלתי אותו.

"אממ.. כן.. מאמין לך... סורי בויז.. אממ... אתם רוצים שאני אגיד לה לא???" הוא שאל.

"אממ... הבנת אותנו..." אמרתי לו, עוד מחבק את אנג'י.

"על מה אתם מדברים?" שאלה אנג'י כשהתיישב על הקצה של המיטה שלי.

"אממ.. אז ככה.. נדיה, התאומה של אנדוש..ז"ל.. באה אלינו אתמול.. או היום.. לא יודע.. בטענה שהבת שלה חוגגת יומולדת ורוצה שאנחנו נופיע, והיא תשלם לנו 50אלף יורו. אני לא מאמין לה. מה את אומרת???" שאלתי אותה.

"אני אומרת שתלכו... חוץ מזה, זאת תהיה הזדמנות טובה בשבילך לראות את האחיינית שלך.. ואת ההורים של אנדוש.. הם גם יהיו שם. כדאי לך." היא אמרה.

"ומאיפה היא משיגה את הכסף הזה?!?!?!"שאלתי

"זנות.. זה עסק יקר... נראה לי..." הי מלמלה.

"אוקי... את גם באה איתנו... דיויד? יש אישור. אבל אני בוחר את השירים. עשינו עסק?" שאלתי, והסתכלתי על כולם.

"אממ.. אני לא מוזמנת... אבל בכיף" ענתה לי אנג'י.

"תודה לך ביל. וכן. אתה בוחר את השירים. מה עם חזרות? היומולדת היא מחר" אמר דיויד.

"אל תדאג. אני אאמן את הקול שלי. גוסטי? איפה התופים שלך?" שאלתי אותו.

"יהיו שם תופים" אמר מיד דיויד.

"אממ.. אוקי.. יופי.. אני אתן לכם את רשימת השירים... אני חושב על ללכת על הרשימה של סקרים, ביחד עם תרימו ת'ידיים. או שראי? מה אתם חושבים?" שאלתי

"היא אמרה בפירוש לא גרמנית. אז סקרים. סורי בילושקע. טוב אני עף... יש לי עסקה לסגור.. ביי" אמר דיויד ונעלם.

"אז סקרים, עם תרימו ת'ידיים. אתם זוכרים את זה..כן??" שאלתי אותם, והם הנהנו.

"אממ.. אני חייבת לעוף.. כבר נהיה ממש מאוחר.." מלמלה אנג'י אחרי כמה שעות.

"אני אלווה אותך." אמר טום ומייד קם. רק נשמעה טריקת הדלת, וכבר גיאורג וגוסטאב התערבו אם הוא דופק אותה או לא.

"שני תינוקות.." מלמלתי וירדתי להכין לי תה.

למחרת קמנו בשעה שתיים בצו הוריים, וגיליתי שטום במיטה שלו.

"טום, תגיד... מה היה אתמול בלילה עם אנג'י?" שאל אותו גוסטאב.

"כלום. ליוויתי אותה הביתה, דיברנו עוד קצת, וחזרתי... למה?" שאל.

"גיאורגי!!!!!!!! אתה חייבת לי 100 יורו!!" גוסטאב צרח לגיאורג, שמיהר לרדת למטה לראות שזה לא חלום.

"הם התערבו עליך.. שומדבר חדש" אמרתי לו והלכתי לחמם את הקול.

בשעה שש בערב, חיכתה בחוץ לימוזינה. הלכנו לאסוף את אנג'י, ונסענו לאולם.

"אנג'לינה?!?!?!?!?!?!?!" נשמעה צרחה מחרישת אוזניים ברגע שנכנסנו לאולם...

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~

זהו... המשך בקרוב..[אני מקווה]XDDD

תגובות???