קבלו במחיאות כפיים סוערות את...~תופים ברקע~... פרק 3!@!@@#!@!@#$@!#$%$!@$

חחח מי היה מאמין??? זהו.. פרק שלוש ואחרוווון!!!

~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~

פרק 3

"נוכחת" ענתה אנג'י, מגחכת.

"עדיין אותה אנג'י.. התגעגענו אליך..." אמרה אימה של אנדי. השתדלתי להיעלם כמה שיותר, וברחנו למאחורי הקלעים. אולי אפילו לשם שינוי אני אצליח להפתיע את אמא של אנדוש.. היא אף פעם לא הייתה מופתעת..

"אממ... כולם שומעים?" שאלה נדיה, ובאולם נהיה שקט. "אממ.. הבאתי היום הפתעה קטנה, במיוחד בשביל אנדריה שלי.." היא אמרה. 'אז אנדי כן הייתה חשובה לך הא?' חשבתי לי. "אז..אממ.. קבלו את טוקיו הוטל!"  היא צעקה, ושמעתי את טום מתחיל לנגן. כשהגיע זמני, התחלתי לשיר, עוד לא עולה על הבמה.. בדיוק כמו בהופעות. כשהגיע הפזמון, יצאתי לבמה בריצה, ופתאום נהיה שקט באולם. כשנגמר השיר, היו כמה מחיאות כפיים. אנשים נראו לי נורא מופתעים.

"שלום... אני ביל קאוליץ, כמו שרובכם בטח יודעים, אני הסולן, זה טום-" אמרתי והצבעתי לכיוונו "-שעל הגיטרה, גיאורג, על הבאס, וגוסטאב על התופים!" צעקתי והתחלתי לשיר.

אחרי עוד ארבעה שירים, קראתי לאנדריאה לעלות לבמה לשיר איתי.

"אז... אחיינית חמודה שלי, מה את רוצה לשיר?" שאלתי אותה.

"אחיינית?!?!?!?!?!?!" היא שאלה וקלטתי את נדיה מסתכלת עלי במבט רצחני.

"חחח... סוג של... אני הייתי נשוי לדודה שלך את יודעת..." אמרתי לה... "ועכשיו באמת.. איזה שיר את רוצה לשיר?" שאלתי אותה.

"איש בין ניש איש." היא אמרה ולי ירד החיוך מהפנים. הסתכלי על טום, ואז על דיויד, והחלטתי שעושים את זה. עם כל הקושי שבדבר. טום התחיל לנגן, ואני התחלתי לשיר.

(http://www.youtube.com/watch?v=42WjS0o1jCo&feature=related)

בערך בפזמון, כבר הרגשתי את המחנק הזה בגרון, שהיה לי כל פעם שאני שומע את השיר, הרגשתי משהו רטוב על הלחי שלי. 'פאק! אין מצב! אני לא בוכה! לאלאלאלאלא! ביל קאוליץ! תפסיק לבכות עכשיו!' חשבתי לעצמי. נשמתי עמוק והמשכתי. בלי הבכי הפעם...

נגמר השיר, ואנדריאה חיבקה אותי חזק, לחשה לי תודה, וירדה מהבמה בלי מילים.

"אנחנו היינו טוקיו הוטל! מקווים שנהניתם!!" צעקתי מחוייך וירדתי מהבמה.

"ביל קאוליץ טרומפר בוא לפה מיד!!!" צעקה נדיה.

"נדיה! למה לא אמרת לה שיש לה דוד?!?!?! היא בכלל ידעה שיש לה דודה?!?!?! כי אני בספק! זה מזה לא בסדר!" אמרתי לה כועס עליה. איך היא יכלה להסתיר מהבת שלה שיש לה עוד משפחה?!?!?!

"קודם כל, היא ידעה שיש לה דודה! דבר שני, לא סיפרתי לה שדודה שלה הייתה נשואה לביל קאוליץ כי לא ידעתי!"היא ענתה.

"ביל!" שמעתי את דיויד קורא לי.

"אה?" שאלתי אותו, עדיין עצבני על נדיה.

"בוא. צריך ללכת." ענה והלכתי. נפרדתי מההורים של אנדי, מהאחיינית שלי, ומכל מי שהכרתי, והלכנו.

~עבר לו הזמן, טום ואנג'י נהיו יותר ויותר קרובים, והם התחילו לצאת. טום נפרד מהסטוצים, מה שאותי אישית מאוד שימח, הלהקה חזרה להתפרסם~

"הופעה טובה!! ועוד יותר טוב – חופש!!!!!!" צעק טום. "יוצאים לחגוג!" הוסיף.

"יאללה. אני בעד. לא היינו במועדון מלאן זמן. יאללה בואו.." עניתי ויצאנו. כבר לגמרי שכחתי אז את מה שקרה עם נדיה.

הגענו למועדון ונכנסנו. התיישבנו ארבעתנו ליד שולחן, והזמנו משקאות.

"מה בילי? אתה היחיד פה בלי בת זוג, מה אתה אומר על למצוא לך איזה סטוץ טוב ללילה?" שאל טום, ובאותה שנייה רציתי להעיף לו כאפה רצינית ביותר.

"למה שלא תשתוק?" שאלתי אותו. הוא כבר כמעט שיכור לגמרי. אני שתיתי מעט. לא רוצה להשתכר מדי.

"מה יש'ך? תשתחרר קצת! תהנה מהחיים!" הוא צעק מחוייך.

"בואו הביתה.. אתם שלושתכם שיכורים מהתחת. בואו." אמרתי וגררתי את השלושה הביתה.

"שלום מאמוש" אמרה אנדי. הייתי מופתע! מה היא עושה על המיתה שלי באמצע הלילה.

"שלום גם לך" אמרתי ונישקתי אותה.

אני אוהבת אותך!!" היא צעקה.

"גם אני אוהב אותך!" צעקתי בחזרה. והיא נעלמה! כלא הייתה!

"אנדי!!!" צעקתי כאשר התעוררתי. זה היה מבהיל.

"מה יש'ך?!" קרא טום שנכנס לחדרי מחזיק את ראשו בכאב.

"חלמתי עליה.. על אנדי.. אחרי כל כך הרבה זמן.. אני מתגעגע אליה טומי.." אמרתי מרגיש את הגוש שעולה בגרוני, אך מחזיק את עצמי מלפרוץ בבכי.

"אל תדאג אח קטן.." הוא ענה וחיבק אותי...

עברו הימים, עברו הלילות, וחלומותיי לא נפסקו. תמיד אותו החלום, ואני לעולם לא מתעורר ממנו שמח. כל פעם אני מתעורר ממנו מבואס, וכמעט בוכה.

לילה אחד החלום השתנה..

"שלום מאמוש" היא אמרה, כרגיל.

"שלום אהובתי!" שמעתי קול קורא לה מאחוריי. הוא נשמע נורא מוכר... הסתובבתי, וראיתי דמות בעלת ראסטות, ועגיל נוצץ בשפה..

"טומיי!! אני אוהבת אותך!!!" היא צעקה לו.. לא הבנתי מה קורה פה...

"אבל את עם ביל! את לא יכולה לאהוב אותי!" הוא ענה לה...

"אנדי! אני אוהב אותך!" צעקתי לה, והיא אפילו לא הסתכלה לכיווני.. כאילו אני צופה בחלום של מישהו אחר.. לא שלי.. כאילו אני בסרט, והדמויות הרי לא יכולות לשמוע אותי... ככה הרגשתי.. ופתאום היא הסתובבה לכיווני ואמרה "ביל קאוליץ! אני שונאת אותך! אתה רצחת אותי!" עיניה נהיו אדומות כמו אש.

"אנדי!!!" צעקתי והתעוררתי.

"ביל! מה קרה?! מה הייתה הצרחה הזאת?! היא הייתה יותר חזקה מתמיד?! מה חלמת?" שאל אותי טום..

"היא אמרה היי, ואתה ענית לה 'שלום אהובתי' והיא צעקה לך שהיא אוהבת אותך, ואתה אמרת לה שהיא איתי, ושאני אוהב אותה, ואז אני צעקתי לה שאני אוהב אותה, והיא הסתובבה, עם עיניים אדומות, ובוהקות, כמו אש, ואמרה לי 'ביל קאוליץ! אני שונאת אותך! אתה רצחת אותי!' ואז התעוררתי" סיפרתי לו בקצרה.. הוא נראה מבולבל בדיוק כמוני...

"אז זה אמיתי שאומרים שתאומים חולמים אותם חלומות.." הוא מלמל לעצמו..

"תסביר את עצמך בבקשה..." ביקשתי ממנו..

"חלמתי חלום נורא דומה, והתעוררתי מהצעקה שלך! זה היה נורא מוזר לי שאני חולם עליה ככה! הרי אני בכלל לא אוהב אותה.." הוא אמר.

"מוזר.." מלמלתי ונשכבתי על המיטה...

"טומי? אתה יכול להישאר איתי פה עד שאני נרדם שוב?" שאלתי אותו ברגע שהבנתי שרק 4 בבוקר..

"בכיף..." הו אמר ונשכב ליידי, כמו תמיד כשאני מתעורר נורא מוקדם...

"תודה..." אמרתי וחזרתי לישון..

עבר לו שבוע, והגיעה החתונה של גוסטאב... כולנו התלבשנו יפה, והתחיל הטקס.. עכשיו, נכון תמיד יש את השאלה הזאת של הכומר "האם מישהו מתנגד לנישואים אלה" או משהו בסגנון? אז מישהו קם ואמר "כן! אני מתנגד! אני לא מוכן שחברה שלי תתחתן איתו!" הוא צעק. גוסטאב הסתכל על שניהם בהלם.

"מ...מ...מ...מה?!?!?!?!?!??!?!" הוא צרח בכל הכנסייה... עד לקצה השני של העולם שמעו אותו. "דניאלה?!?!?! זה נכון?!?!?! את בוגדת בי?!?!?!" הוא צרח עליה..

"לא! מה פתאום! אני אפילו לא מכירה אותו!" היא צעקה על גוסטאב, וראיתי אותה מגניבה מבט מעוצבן אל עבר הבחור שישב שם. ופתאום הייתה טריקת דלת, ונהיה שקט בכנסיה. יצאתי ורצתי אחריו... סימסתי לטום שיבדוק מה כל זה וישלח לי ושאני עם גוסטי...

"גוסטאב! תעצור רגע י'נעל!" צעקתי לו.. ככה תמיד קראנו אחד לשני. הוא נעצר, והתיישב על הריצפה מכסה את פניו עם הידיים...

"היי..." התיישבתי לידו, וראיתי את גבו עולה ויורד בקצב מהיר. הנחתי עליו יד כאות ניחום...

"היא.. היא... היא הבטיחה שהיא לא בוגדת בי איתו יותר!!!" הוא צרח. מה שאומר שזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה...

"hope you had the time of your life" התנגן הצלצול פלאפון שלי.

"הלו?" עניתי.

"ביל?" זה היה טום עם חדשות..

"דבר" אמרתי לו.

"אז ככה, זה מישהו שהיה איתה פעם, והם היו ממש מאוהבים, ואז גוסטי נכנס לתמונה, והם נהיו ביחד, ובלה בלה בלה, והיא בגדה בגוסטי איתו כמה פעמים, ועכשיו הוא בא לחתונה כדי להרוס או משו בסגנון כי הוא עדיין אוהב אותה. זאקי העיף אותו מפה, ודניאלה נעלמה. אני הולך לחפש אותה סבבה?" הוא שאל.

"כן. מצאתי את גוסטי.. אני אדבר איתך יותר מאוחר.. ביי" אמרתי וניתקתי את השיחה.

"שומע גוסטי? הם היו זוג פעם, ועכשיו הוא בא לנסות להרוס כי הוא עדיין אוהב אותה... זה כלום..
 אמרתי לו, עוזר לו לקום. בוא. יש לי רעיון של איך לשפר לך את ההרגשה! הולכים להוריד לך את השיער המזוויע הזה, ואז נלך רק ארבעתנו לסרט טוב, בסדר??" שאלתי אותו, ומיד ראיתי איך הוא נהיה שמח. קל לקנות אותו בסרט... צחקקתי והלכנו למספרה.

"שלום ביל!" אמר לי דני. "לא היית פה לפני שבועיים?" הוא שאל.

"תסתכל על גוסטי, אתה יכול להחזיר לו ת'שיער למצב נורמאלי?" שאלתי.

"ברור!!! אדון גוסטאב? מה תרצה לעשות בשיער?" הוא שאל..

"אמממ... מה שהיית עושה לי לפני שהתפרקנו.." הוא מלמל. דני חפף לו, ואז חתך את השיער שלו בלי רחמים.

אחרי שהעבודה הזאת הסתיימה, הלכנו לקניון ושם פגשנו את טום וגיאורג, והלכנו איתם לסרט שגוסטאב בחר..

אחרי הסרט, חזרנו הביתה וכולם היו במצב רוח מרומם. שמחתי שזה הצליח. נכנסנו וכל אחד הלך לחדרו. פתאום נשמעה טריקת דלת וצעקות. דניאלה וגוסטאב. הלכתי אליהם ודפקתי על הדלת.

"מה?" הם צעקו ביחד.

"גוסטאב בוא רגע." אמרתי לו ברוגע. הוא יצא החוצה, וראיתי דמעות בעיניו.

"מה אתה רוצה?" הוא שאל.

"בוא אלי לחדר רגע..." מלמלתי והלכנו לחדר שלי.

"כן?" הוא שאל, מנסה להבין מה אני רוצה ממנו..

"תראה" הראיתי לו שיר שהוא כתב פעם.

"מה עם זה?" שאל בחוסר הבנה.

"תקרא אותו" עניתי. הוא קרא, והתחיל לבכות. "תנסו לדבר.. בלי כל הצעקות.. לא היום. תירגעו קצת ואז..." אמרתי וחיבקתי אותו חיבוק דוב. "אתה או היא יכולים לישון הלילה בחדר אורחים..." אמרתי לו.

"היא רוצה שניפרד. היא אמרה שהיא עדיין מאוהבת בו. שהם רוצים לחזור לחיות ביחד. ואני חושב שאני לא אוהב אותה באמת..." הוא אמר, קולו רעד מאט, אך הוא החזיק אותו לא רע..

"לא נורא... היא לא שווה את הדמעות שלך.." אמרתי לו. הוא רק צחקק בתגובה, ויצא מהחדר.

תוך שלושה ימים דניאלה עזבה את  הבית. ורק אז הבנתי כמה היא הייתה מעצבנת ורעשנית.. פתאום נהיה שקט.. סיבוב ההופעות שלנו נדחה בעקבות מות אמו של דיויד. לא יודעים עוד למתי.

ונהיה ממש משעמם...

"משעמם לי.בואו נעשה מסיבה.." הצעתי איזה יום.

"יאללה!" כולם ענו והתחלנו לארגן את הבית. טום יצא לקנות דברים, גיאורג גוסטאב ואני התחלנו לנקות.

10:35 בלילה..

"ביל!!! נגמר הבירה! הלכתי להביא עוד!!" צעק לי טום. הוא היה שיכור לגמרי, אבל גם אני אז רק הנהנתי והוא יצא. אחרי 20 דקות נשמע בום ענק. רצתי החוצה וראיתי את הקדילק של טום מרוח על הקיר. רצתי לדלת הנהג, ופתחתי אותה...

"טום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" התעוררתי בבהלה. הסתכלתי לצדדים, וראיתי את אנדי ישנה לצידי. נגעתי בה עם האצבע כלא מאמין, והיא התעוררה.

"מה קרה?!" היא שאתה קצת מבוהלת.

"א-א-א-א-א-א-א-את חייה..." גמגמתי וחיבקתי אותה חזק. "את חייה!!" צרחתי באושר. רצתי לחדר של טום, והוא היה שם על המיטה שלו ישן. צחקתי. כל כך חזק. הסתכלתי על השעון שלי שמראה את התאריך. השנה היא לא 2019! עכשיו רק 2015! חלמתי את כל זה!!! צחקתי לי וחזרתי למיטה. חיבקתי את אנדי, וככה נרדמנו, מאושרים.

~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~

אממ.. פה נגמא הסיפור...

אני מאמינה שאני אעלה כמה וואנשוטים בקרוב, כשאני אסיים לכתוב אותם...

אמממ... תגובות???

חיחיחיXDDD

3>>