אין לי מה לכתוב...=]

תהינו!=]

פרק 7..!!!=]

*אצל הבנים..* *נקודת מבט של ביל*

"אני לא מאמין.! יום אחרון בפריז ואז חוזרים לגרמניה לחופש!!!" קרא טום בקול..

"יאיי! סופסוף!" שנינו קפצנו על המיטה כמו שני מפגרים עד שגיאורג וגוסטאב פתחו את הדלת והסתכלו עלינו במבט מבולבל. נעצרנו דקה והחלפנו מבטים, ואז קראתי בקול "חוזרים הביתה!", קפצתי הכי גבוהה שאני יכול ודפקתי את הראש בתקרה [המיטה מאוד גבוהה...].

"זה כאב!!!" התחלתי לילל וכולם צחקו בקול גדול..

"מגיע לך!!!" אמר טום..

"אתה עוד תראה מה זה מגיע לך!!!" אמרתי בקול ארסי והתחלתי לרדוף אחריו בכל המסדרון עד שנזכרתי שאנחנו לבושים רק בבוקסר ומיד חזרתי לחדר ונעלתי את טום בחוץ..

"ביליי! אני מצתער!! תפתח לי! קר לי ואנשים פה מסתכלים עלי..! בבקשה..!!!" אמר לי טום..

"לפתוח?" שאלתי בשקט את גיאורג וגוסטאב...

"לא... תארוז את הדברים שלו ותן לי אני אצא ואתן לו את הדברים ואחזור.." הציע גיאורג..

"רעיון לא רע בכלל.. אני הולך לארוז רגע.." אמרתי ודחסתי את הדברים של טום לתוך מזוודה ואת הכובעים שלו לתוך שקית זבל גדולה ונתתי לגיאורג...

גיאורג פתח חריץ קטן בדלת זרק לטום הכל וחזר פנימה.. שמעתי את טום רץ מפה...

גיאורג וגוסטאב יצאו אחרי שלוש דקות ואני עברתי דרך הדלת שמחברת בין החדר שלי לשל טום, התארגנתי התקלחתי עשיתי פן ארזתי ויצאתי אחרי שעה.. ירדתי ללובי וראיתי שם את טום יושב ומסדר את הדברים שלו בתוך המזוודות שנתנו לו.. ברגע שהוא ראה אותי הוא קם והתחיל לרדוף אחריי.. אני רצתי והסתתרתי מאחורי גיאורג שכמובן לא עזר לי וזז הצידה כדי שטום יתפוס אותי..

"לצד מי אתה?!" שאלתי את גיאורג אחרי שבאו להעיר לטום ולי שזה לא מכובד ושאנחנו אמצע המלון..

"אני..? אני לצד עצמי.."

"אתה..? אתה ממש מעצבן..!" עניתי לו

"בואו.. האוטו בחוץ מחכה לנו.." אמר שומר הראש...

הייתה לנו טיסת לילה שיצאה ב01:00 בבוקר... הגענו לדיוטי פרי ואני גררתי את הבנים וקניתי לי לק שחור ועיפרון חדש, וכמובן פן חדש... אחרי שעה של קניות עלינו למטוס שהמרי בשעה איחור בגלל הגשם...

*אצל הבנות* *נקודת מבט של קארין*

נטלי לא הפסיקה להשתעל ולהתעתש...

"את חולה!!!" אמרתי לנטלי בכעס.. היא לא הייתה מוכנה לקחת טרופה כדי שזה יעבור..

"לא אני לא!!" היא אמרה כועסת יותר ממני..

"את כן! ודי להתווכח! את לוקחת את הטרופה, והולכת להתקלח ולישון!" אמרתי..

"אוף! את לא תעזבי אותי אם זה לא יקרה נכון..?"

"נכון מאוד..!"

"אוף..."

"הנה התרופה.." אמרתי ונתתי לה את זה.. היא בלעה את הכדור והלכה להתקלח.. אני בינתיים צלצלתי לאמא שלי לעדכן אותה בחיים..

*אצל הבנים* *נקודת מבט של ביל*

"יש!! נחתנו! אנחנו על אדמה מוצקת..!" קפצתי לי כשהמטוס נחת...

"כן... סופסוף..!" אמר טום, שכמוני, מפחד מטיסות...

יצאנו מהמטוס ומשדה התעופה, לקחנו את המזוודות ונסענו לכתובת שדיויד נתן לנו..

כשהגענו עמד מולנו בית ענק עם שער שמזהה טביעות אצבע של כל מי שאמור להצליח להיכנס ואותו דבר בדלת רק שהדלת מזהה קר את ארבעתנו.. הייתה גינה ענקית ומלאה בפרחים עצים ודשא.. נכנסנו לבית, ומה שראינו היה הסלון הענק עם טלוויזיית הפלזמה הענקית והספות בצבע בז'.. היה חיבור למטבח שהיה גדול מאוד.. היה חלון מאוד גדול שהוא גם הדלת יציאה לחצר האחורית, ומדרגות שמובילות למסדרון שצד אחד שלו הוא מעקה וצד שני 5 חדרים ובכל אחד מרפסת.. בכל חדר היו את כל הדברים שצריך בחדר ועוד כמו מחשב עם מסח פלזמה ובר משקאות קטן. בחצר האחורית, הייתה בריכה גדולה וזולא...

כל אחד התמקם בחדר ואת החדר החמישי שהיה חדר אקוסטי הפכנו לחדר החזרות שלנו שם היו כל הגיטרות של טום, המערכת של גוסטאב, הבאס של גיאורג, והמיקרופון שלי...

"ביייייייייל!!!" צעק לי טום מלמטה..

"מההההההההההההה?!!!?!?!?!?!?!?!" צעקתי לו חזרה...

"בווווווווווווווווווווווווווווווווווווא!!!" הוא צעק לי..

"אוף... מלמלתי וירדתי אליו למטה..

"מה?!"

"יש לי רעיון..."

"והוא..?"

-

מקוות שנהינתם!=]