לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

תורת הסמיילים =]


don't have the power but we never say never


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2009

מי ישיב בן אבוד לאם בוכיה?


 

מי יחזיר את האהוב שהלך ולא שוו לאהובה שמחכה בבית כבר שבועיים שישוב לחמשוש.

איש לא יחזיר אותו.

המבחל החזיר נפשו לבורא עולם, וגופו חוזר לאמא אדמה.

כמה דם ספגת אדמה?

לאן נעלמה לנו התקווה?

לאן נעלם לנו החזון?

פעם, היה מי שחלם, מי שרץ לתופת מבלי לחשוב "אולי?" , מי שנלחם בכל גופו, מכל הלב.

והיום? לאן נעלמו הלוחמים? לאן נעלמו החולמים? לאן נעלמו אנשים החזון והחלום?

לאן נעלמה האהבה שלנו לעצמנו , לעמנו, למדינתנו? לאן היא נעלמה? איך נתנו לה להתמוגג....

להתמוסס כלא היתה.

פעם כומתה חומה, סגולה, אדומה וכו' וכו' היתה מלאה בכבוד, בגאווה, לוחם היה תואר אצולה.

והיום? כומתת בקו"ם זה מספק, אם בכלל. היום מספר בעלי התואר משטמט גדול בהרבה ממספר בעלי התואר במשפטים, כלכלה, תקשורת, רפואה והשד יודע מה. איך התואר "ג'ובניק בקרייה" הפך מתואר של בוז ולעג, לדבר הגורר התרשמות וגאווה.

 

איפה ישנם עוד אנשים...?

כמו האנשים ההם, שנתנו מעצמם, הקריבו, בלי לחשוב על המחר, בלי לחשוב על הדימעה של אמא מעל הקבר הטרי.

 

היכן הם אותם לוחמים?

 

 

כמובן, שגם היום ישנם רבים וטובים שנותנים מעצמם יותר, שמקריבים מעצמם, בעלי מוטיבציה וחזון, שאין כמותם - לוחמים.

אבל, לצערנו, מספר המשתמטים מידי שנה ושנה מטפס אל השמיים, ואני, באופן אישי רוכשת להם בוז,

שום אידיאולוגיה אינפנטילית, ילדותית, של חלומות ורודים לא מצדיקה בגידה בעצמך, במשפחה שלך, בחברים שלך, בעם שלך, ובמדינה שלך.

שום דבר.

אין שלום,

אין אהבה בין הצדדים,

יש אותנו, יש אותם.

תבחר צד.

 

ומי שבוחר בשמאל, בוחר באויב, פשוטו כמשמעו - בוגד.

 

ליאן:)

נכתב על ידי טיטי מחפשת בית.. , 25/1/2009 23:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הוא החתיך של השכונה והיא הב'יצית שאותו.........


הדלת של האוטו נסגרת בטריקה.

הוא רואה כאן ידידות מופלאה, היא עוד פס לחגורה, עוד אחד נפל קורבן לעיניים הכחולות, החזה השופע וללב עשוי מקרח שלה. היא יודעת שבמוקדם או מאוחר הוא יבין שהוא נפל למלכודת שלה, הוא יבין שהיא השתמשה בו וזרקה. שהוא עוד אחד לאוסף.. שרגש זה לא בלקסיקון שלה.

הוא מחכה יום יומיים, בקוצר רוח, משחק את המשחק, הוא מרגיש גבר- גבר, מתקשר אליה, רוצה שוב להיפגש היא אומרת לו "לא". היא לא מחפשת תרוצים, לא משחקת משחקים, פשוט לא חותך, "יש לי חבר.." היא מוסיפה "אתה היית סטוץ לא מעבר..".

ובשבילו, גבר כל יכול, בנות נופלות לרגליו, נשים מחזרות אחריו, נערות חולמות עליו. ורק היא, היא אומרת לו "לא". הוא לא מתייאש מנסה שוב ושוב ושוב... והתשובה חוזרת "לא" לעיתים היא מוסיפה תשובה, גורמת לו להתפתל, להשתדל, מנתקת והנה הוא, שוב הופך לבדיחה של החבר'ה, שלה.

הוא חשב שהיא ילדה טובה ירושלים, העיניים הכחולות והשכונה ממנה היא באה מלמדים דבר או שניים על אופייה וחשבון הבנק של הוריה...

אחרי מספר נסיונות כושלים שלו ליצור איתה שוב קשר, ומגע, הוא מתקשר אליה ממתחת לבית, מזמין אותה אליו – בית לבד, הוא ליד הבית ספר שלה.. זה לא עובד לו היא מוסיפה לענות בשלילה.

ואז, היא באה אליו בעצרה שחזרה על עצמה, "אתה סטוץ" , "אני לא רוצה עוד פעם" , "לא מאמינה בפעמיים", הוא מנסה ומנסה שואל איך היה לה פעם קודמת היא אומרת "סבבה" שפירושו טעון שיפור.

היא מחליטה שנמאס לה, מוחקת, חוסמת אותו מכל דבר אפשרי.

חודש וחצי של נתק, בערך. ואז הוא מתקשר, רוצה להיפגש, הפעם אין רמיזות מיניות. פגישה, דייט, ארומה. הוא ניסה בעבר לדבר על רציני, אולי, לקטלג אותה בתור ידידה, אבל, היא חזרה והבהירה  -"אתה סטוץ".

זה שובר לו את האגו, ומטפחת את שלה.

קשה היה לו להבין שבאישה אחת יש כל כך הרבה גבריות, כל כך הרבה חוזק, עוצמה, אופי וביטחון.

זה הפריע לו שהיא יכולה להגיד לו לא.

הפריע לו להבין, שיתהפכו היוצרות, עכשיו היא זאת שלא מתקשרת, עכשיו היא זאת מלא רוצה פעם שניה, היא זאת שקובעת.

עכשיו, הוא מרגיש כמו אישה שזנחו אותה חרי דייט ראשון.

הוא חשב שהוא יצא גבר, הכניס אותה למיטה, אבל, בסתר ליבו הוא מתחיל להבין שהיא זאת שהכניסה אותו למיטה.

השתמשה וזרקה.

הוא מבין שבשבילה סקס זה רק הנאה רגעית, היא לא מחפשת את הרגש – היא אחרת.

עכשיו,

הוא כבר יודע, היא כלבה, היא נחשה, היא רעה, היא קרה,

היא סקס מנייאקית, והיא כל כך עושה לו את זה.

 

והסו של הסיפור כל כך ברור, אין ורדים הן שושנים והוא לא מחזיר לה באותו מטבע, הוא ממשיך עם לקח לחיים לגבי נשים, רגשות וכל הבולשיט בשקל תשעים שמכרתי לכם פה, והיא, היא נשארה אותה ביצית, סקס מניאקית שהיא תמיד היתה ותמיד תיהיה.

 

 לפעמים עיניים כחולות משקרות, אה?

 

אתה עוד לא הבנת מי אני כנראה,

אבל בסוף.. אתה עוד תבין.

ליאן:)

נכתב על ידי טיטי מחפשת בית.. , 19/1/2009 00:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בפעם הבאה שאתם רואים ל-ו-ח-מ-ת....


"וזה הופך אותך, למה שאת - לוחמת..." כך שר הזמר אייל גולן. ישנן בנות שזה מציין את האופי שלהן, וישנן בנות הלוקחות משפט זה צעד אחד קדימה, ומעניקות לו משמעות נוספת. משמעות עמוקה, הן לוחמות עם נשק, פק"ל וראבק בעיניים.

הן, לוחמות לכל דבר - דין אישה כדין גבר. הן מתנדבות לתת מעצמן עוד שנה.

לא בשביל הטבות שלא בהכרח ניתנות במסגרת התפקיד הזה הן עושות את זה מתוך הידיעה שצריך, מתוך עקרונות ושאיפות.

 

רבים האנשים, בעיקר גברים ולא אחת גם נשים, אשר בוחרים להתעלם מהלוחמות ולהמעיט מערכו של תפקידן.

אין ספק שמבחינת מבנה פזיולוגי בנים בנויים טוב יותר להילחם בשל צורת מבנה השרירים. אך, עם זאת, לנשים יש את הדבר החשוב מכל, שלא לכל הגברים יש, ללוחמות יש את הרצון העז, את התשוקה, את הרעל והנכונות, אצל הלוחמות יש ראבק בעיניים, יש את החזון ויש מטרה מוגדרת.

 

כיום, ישנם מספר חיילות הפותחים דלתויהם ומקבלים בזרועות פתוחות נשים, לוחמות לתפקידים ראויים, הרי כל שבב במערכה הוא הכרחי אחרת הוא לא היה קיים. אז נכון, לוחמות הן לא סיירת מטכל, לא 669 וגם לא שלדג וכו' וכו'. אבל, הן לוחמות בלב ובנפש, שנותנות מעצמן 100% ואף יותר. כיום, לוחמות תופסות תפקידים שבעבר היו מנת חלקם אך, ורק של לוחמים ובכך מאזנות את המערכת ומאפשרות שיבוץ מספר רב יותר ליחידות חי"ר אחרות בהן רק לבנים ניתנת האפשרות בניהן: צנחנים, גולני, גבעתי וכו'.

 

לכן, בפעם הבאה שאתם רואים לוחמת ברחוב, תדעו שהיא הקריבה מעצמה למען המדינה לא פחות מכל לוחם אחר, ובטח שבטח יותר מכל ג'ובניק וג'ובניקית. תעריכו הן עושות עבודה קשה, המלווה במתחים נפשיים ופיזית.

ולוקחות על עצמן מעמסה כבדה מתוך רצון, אהבה וציונות.

כי הן כבר הבינו, שאין לנו ארץ אחרת, ואתם?

 

אתמול, חזרתי מגיבוש לוחמות, היה מרגש לראות נכונות של כל כך הרבה בנות ממקומות מגוונים כל כך בארץ באות כדי להוכיח שהן מספיק ראויות לתואר: לוחמת.

מי יתן ועברתי את הגיבוש, אך, רק בעוד חודש וחצי יהיו תשובות.

 

גיבוש לוחמות ינואר 09 - היה מדהים

 

 

ליאן.

 

 

נכתב על ידי טיטי מחפשת בית.. , 10/1/2009 02:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של amsgm for life ב-10/1/2009 20:45
 



לדף הבא
דפים:  

יום הולדת שמחכינוי:  טיטי מחפשת בית..

בת: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטיטי מחפשת בית.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טיטי מחפשת בית.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)