בהתחשב בעובדה שאת השבוע שעבר סיימתי מונשמת בקפלן,

השבוע שאחריו היה המשך צרוף חוויות, לטובה ולרעה.

אחרי התעקשות והרבה ראש בקיר, הוצאתי את הטיול של הנוער כמו שהיה מתוכנן, לא נשארתי בבית.

היה מדהים, מדהים, מדהים. חווייתי ברמות אחרות. ובהחלט בלתי נשכח ♥

מדהימים כאלה3>

הסיבה לכך שאני עוד מחייכת.

כזה קטן :)

שלב א' 2010-משהו?

את הגאווה הזו הייתי משאירה לאחרים? נבר.

-מה יש לה, מה היא כלה?- D:

מוווווווומין.

אני בהחלט מאמינה שאתה קטטטן ביותר (:

ששש...

היה טוב. כ"כ כ"כ טוב...

חוץ מהעובדה שחזרתי גמורה, עם שפעת ודלקת גרון וכמה ימים אחרונים לחיות.

"מרי נוווו די עם האופטימיות שלך! שתינו יודעות שזה הסוף!"

יום שלישי הלכתי לבקר במקום שכבר מעל לשלושה חודשים אני מתעלמת מקיומו.

הלכתי לבקר את אבא. בדיעבד, אני לא יודעת איך לתאר את ההרגשה. אני לא סגורה על כמה קל או קשה זה היה,

אני לא בטוחה שאני מעכלת עדיין. בעצם - אני בטוחה שאני לא מעכלת עדיין.

השבוע לא יצאנו אחד מהט'רמה של השני. ואיייייין לי בעיה עם זה(:

שבוע חדש. חוזרת לעבודה, ללימודים. וואלה אישי.