אני בן אדם כזה..
טוטאלי.
למה אני לא מסוגלת להשלים עם זה שיותר מחצי עולם פשוט לא כזה?
אני חייבת להעלב כל פעם ממישהו אחר, לגלות שוב שכניראה אני לא מספיק כדי שיהיו כאלה איתי בחזרה.
אני טוטאלית במובן החיובי.. לא אובססיבית.. אני פשוט מחוייבת ב-100% לדברים שהתחלתי.
(כמו בכדורעף.. מתחילת שנה הפסדתי שני אימונים כי לא הרגשתי טוב, כל השאר זה היה בגלל שהיה לי משחק
באותו זמן או קצת אחריזה.. )
אבל מה אני רוצה ..
אולי בעצם תמיד הייתי כזאת.. מכונסת בתוך עצמי, חייבת עולם פנימי לפני הכל..
אולי יש לזה מחיר?
לא באה בטענות לאפחד, ולא מצפה לשוב דבר
כבר הבנתי שהעולם לא עובד כמו שחשבתי..
(הרי מתישהו צריך לקבל את המכה הזאת )
אתם בטח לא תבינו גם מה אני רוצה
ותגידו "בטוח היא לא מדברת עלי.."
אבל חוץ ממרי שלי (וזה אחד הדברים שעושים אותה חברה הכי טובה שלי)
אין אפחד שלא איכזב אותי (אפילו משהו קטן ולא חשוב)
בטיול שנתי.. על הירידה של נחל בוקק.. איזה הרגשה טובה זאת לרדת מההר, לראות את ים המלח
ברקע,להרגיש רוח חופשית שכזאת..
לא רציתי לדבר על שום דבר אחר חוץ ממה שכתבתי..
אבל אני חייבת מילה על החצי גמר
אני כ"כ מפחדת.. הציפיות ממני הורגות אותי..
אני כ"כ מקווה בשבלינו שננצח.. כל מה שעברנו בשביל להגיע לחצי גמר..
מה שלא יהיה.. וכמו שאמרתי למעלה, אני 100% שם אם זה יספיק? נדע רק ביום ראשון בערב..
ב ה צ ל ח ה ל נ ו !
ספ.
"..She was no good for me, Deep down I know that's the way it has to be"
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
