לכבוד יום הולדת 18 החלטתי לסגור שש שנים בבלוג .
מה לא עברתי , מה לא איבדתי ומה לא זכיתי .
בסופו של דבר למדתי שהכול לטובה .
מנסה לדבוק בעובדה שאחרי כל ירידה יש עלייה ,וזה לא סתם משפט מחץ זה באמת נכון .
לא רוצה להגיד סתם שהכול תותים , כי זה לא נכון .
אני מתמודדת עם הרבה דברים ודאגות אבל אני מתמודדת ,שזה משהו שפעם היה לי קשה לעשות .
הגרעין שלי נשאר אותו דבר , אבל השיטות והדרכים השתנו , אני מפנימה יותר ,מוציאה פחות- הבנתי שגם אם אני יצרח יתפרק ,
יש דברים של ישתנו בחיים .
כל אכזבה מסוימת קירבה אותי לאמת שלי .
אני עדיין לומדת על עצמי .
אבל הכי חושבת , אני לא כועסת כבר
לא על העולם ולא על הגורל ולא על עצמי .
חברים חיים יפים רואים רק דרך עיינים אדומות חחחחחחחחח איזה הורס זה .?
אוהבת את ישרא נתן מקום מפלט לילדה קטנה עם המון מה להגיד .
עפתי חברים , תרגישו חופשי לעיין .
3>