| 11/2004
 מצב רוח חורפי הפכפך
אתמול דווקא היה אמור להיות יום ממש מעולה. קבענו עם החושמים ללכת ל"ליל המוזיאונים"- אירוע שבו כל המוזיאונים והגלריות בעיר פתוחים עד שתיים בלילה באופן חד פעמי. זה ממש הפנינג, כי כל מוזיאון מציע איזו אטרקציה קטנה לפיתוי המבקרים, והכרטיס המיוחד מאפשר כניסה חופשית לכל המקומות, פלוס נסיעה ביניהם בתחבורה המיוחדת (אוטובוסים וסירות). יופי של קולטורה.
בבילון-מן הציע לשלב את הפעילות התרבותית בארוחת ערב מסורתית, וכך להרוג שתי ציפורים במכה אחת, ואפילו לצלות אותן לפני. האח הידד.
שעות אחה"צ חלפו במהירות, אפילה השתלטה על העיר, ועדיין לא נשמע פיפס/ SMS/ צלצול מהחושמים. בדיוק כשהבנו שהם כנראה ירדו מהרעיון, התקשר בבילון-מן לדווח שהכרטיס עולה כ-18 יורו לאדם, וניתן לרכוש אותו רק בנקודה מסויימת ב-Leidseplein. כך יצא האוויר מבלון הבילוי הלילי שלנו בשריקה רמה, ומשום מה- מפלס מצב הרוח של שלושתנו צנח במהירות, האפילה בחוץ נדמתה לאוייב קר ומדכדך, והמחשבה על התרוצצות בין כמה מוזיאונים (ולו בשביל להצדיק את המחיר הגבוה של הכרטיס) נראתה הרבה פחות אטרקטיבית.
אז החלטנו להסתפק בארוחת ערב שקטה ושיחה נעימה, רק שלושתנו.
בדרך למסעדה עברנו ליד נקודת מכירת הכרטיסים. התור האינסופי שהשתרך ממנה לאורך הרחוב רק הבהיר לנו שאין לנו מה להצטער על ההחלטה שלנו.
לא נורא, אנחנו לא בורחים לשום מקום. נהיה פה גם באירוע הבא :-)
בצהרי יום ששי הצטרפתי לבבילון-מן לסיור דירות. הוא מחפש דירה לקנות, ורצה איזו עין "נשית" שתתלווה אליו. זה סיפק לי הזדמנות מעניינת להכיר שכונות חדשות ולראות דירות שני חדרים טיפוסיות. וואלה דירות קטנות. דווקא לא רעות, וההולנדים ממש טובים בעיצוב פנים אסתטי ופונקציונלי, אבל מהר מאוד הבנו שבשביל לאכלס את בבליון-מן, העורך וחמשת חתוליהם, יש צורך בשלושה חדרים לפחות. כנראה שלעת עתה הם יסתפקו בדירה שכורה, עד שיגיעו למצב שבו אפשר לקחת משכנתא גדולה יותר. האמת שלשיטוטי החיפוש אחרי דירה כזו יהיה אפילו יותר מעניין להצטרף, כי עוד כמה חודשים אנחנו נהיה במצב זהה. איזה מזל יש לנו שמצאנו את הדירה שלנו בצ'כונה ככה, בלי שכ"ד!!!
מסתבר שאי שם בדרך, שקעתי עד קרסול בחרא של כלבים (או כמו שבבילון-מן ניסח בחינניות רבה:
Do you smell poo???) מבט קצר (ומבוהל) הבהיר שמרחתי כמות מכובדת של פווווווו בתוך השוורצע-בה-אם-ווה, ממלכתו המטופחת של בבילון-מן... אויה!!! אבל הוא, כג'נטלמן האירופאי שהוא, בלע את הרוק בנימוס ומלמל בכוחותיו האחרונים שזה ממש בסדר, ויש לו מטליות לחות שיפתרו את הבעיה. חמוד :-)
מי אוהב חורף?
אני! אני! אני!
כבר נהיה מספיק קר כדי לצאת החוצה עטופים בסט-קומפלט של מכנסי צמר, מגפיים, מעיל ארוך, צעיף, כובע וכפפות. בכל פעם שאני רואה את ההשתקפות החורפית שלי בחלון מזדמן, אני מחייכת לעצמי חיוך קטן ומסופק.
אני יודעת, עוד חודש-יים אני אנקוש בשיניי ואחפש בקדחתנות תמונות של שמש באינטרנט, אבל בינתיים אין לי אפילו שמץ קטן של געגוע ליולי- אוגוסט בת"א.
בחוץ העצים משתוללים באטרף של שלכת, ברחוב נערמות תלוליות עלים יבשים בגווני צהוב, בחנויות כבר מתחילים להופיע סימני הכריסמס (בעצם גירסת סנטה קלוס ההולנדית המוקדמת, אבל למי אכפת...), בראש שלי מזדמזמים להם שאנסונים צרפתיים נוגים, ובבית מוסק וחם. חזיילך.
ולסיום, איך לא, אוכל...
הפעם ניסינו מסעדה בשרית שהומלצה ע"י (א) החיצונית, ורבותי: הצלחה! (כפיים לחיצונית!):
Castell BAR-becue
Lijnbaansgracht 252-254
020-6228606
(פתוח מדי ערב עד 00:30, בשבת עד 01:30)
המיקום: צמוד למלכודת התיירים הגדולה של Leidseplein, שזה מסוכן מצד אחת ונוח מצד שני.
העיצוב: מסעדת הצלעות "דה-קלוס" משודרגת. קירות עץ, תאורה עמומה, ושילוב של נינוחות עם סטייל. הפאק היחידי (והמשמעותי) הוא שפינות הישיבה מתאימות למסעדה הודית/ יפנית, יעני- ספות רכות ונמוכות, שממוקמות רחוק מדי מהשולחן הנמוך. זה אולי אסתטי, אבל טיפשי להפליא לשבת עם מפית וצלחת על הברכיים, ולנסות לחתוך את הסטייק... אנחנו ישבנו בפינת הבר, שהתגלה כבר הכי נוח שישבנו בו אי פעם.
הסגנון הקולינרי: בשר, בשר, וגם קצת פירות ים. דפנטלי לא מקום לצמחונים, אפילו לא לגמישים שבהם.
האווירה: נעימה ומחוייכת, עם מגוון סועדים: זוגות מבוגרים, רביעיות של בלונדיניות שהתגנדרו לקראת היציאה של הסופ"ש, חבורות גברברים צעירים ואנחנו (ממש לא מקום של תיירים). על הבר האוירה קצת יותר רגועה, בהנהגת ברמן בעל רעמת שיער שיבה מרשימה ופפיון כחול, שמלכסן אליך מבט שכבר ראה הכל, מבעד למשקפי הספרנית שעל קצה חוטמו.
האוכל: מנות גדולות של בשר עסיסי ואיכותי, מוגש על משטח עץ עם רטבים שונים. בדקנו את האנטריקוט בקר, פילה חזיר וספייר-ריבס חזיר, והיינו מרוצים מהכל. כתוספת אפשר לקבל (בתשלום, הכל בתשלום) תפוח אדמה אפוי או סלט קטן. משביע לגמרי.
המחיר: וואלה, סביר. לשלושה אנשים, שהתחרעו על מנות עיקריות, תוספות, לחם והרבה אלכוהול ומים מסביב, החשבון יצא כ-80 יורו.
שבעים ומדושנים במושבנו המוסק מחוץ לתעלה, אנו מאחלים לכולם שבוע קל ומשמח!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
