כוסססססססססאאאאאמממממממקקקק

אני לא מצליחה להירדם.

מתהפכת במיטה כבר כמעט שעתיים,

עירנית כמו פנתר.

המוח שלי מפוצץ במחשבות מאז שבבילון-מן הראה לנו הערב את הדירה שלו ושל העורך, ואת זו שאולי תהיה שלנו. מאותו הרגע אני מריצה בראש מיליוני תסריטים, פשוט לא מצליחה לנער אותם מהראש. מה נעשה עם המטבח הקטן, באיזה צבע נצבע את הסלון, מה פתאם לשלם כל כך הרבה כסף על דירה, ואיזה כיף יהיה לגור בבנין שכולו רק של ארבעתנו, אבל מאיפה נשיג רהיטים בזול...

אוווווווווווווווווףףףףףףףףףף

כל כך רוצה לישון.

חם לי, לא נוח לי. אני מוציאה רגל מהשמיכה בשביל להתאוורר.

הפרעסר מתהפך אלי ומתחפר בתנוחת הכפית, תוך כדי המהומים מרוצים ופיזור ZZZ מעוררי קנאה. מניאק. איך הוא בכלל לא שם לב שאני מתחרפנת פה לידו?!

... ומה אם בעל הבית לא יסכים לתנאים שלנו. אולי בכלל צריך לחפש דירה מרוהטת, ואיזה מדהים יהיה להתעורר ולראות מהחלון תעלה ועצים וגשרים ובתים ישנים, ואיך זה יכול להיות בול הפנטזיה שלנו, וכמה כל זה יעלה לנו...

דיייייייייייי!

אני פשוט אלך לכתוב משהו. אולי זה ירגיע אותי קצת.

היום בבילון-מן חגג 30 סתווים הולנדיים = חורפים ישראלים. הענקנו לו את 'פונטנלה' של מאיר שלו (בתרגום להולנדית!), ואחרי שהוא הראה לנו את הבניין, פסענו בנחת אל איזו מסעדה קרובה ששמנו עליה עין לאחרונה, תוך כדי התפעלות מ"השכונה החדשה שלנו". אז הנה, לאחר הפוגה קצרה, פרק נוסף במדריך המסעדות שלנו. תודו שהתגעגעתם. תודו שאתם עושים קופי-פייסט אל קובץ וורד שאתם מחרישים לכם בצד...

Brasserie Harkema

Nes 67

020-4282222

www.brasserieharkema.nl

המיקום: ממש במרכז העיר, אבל בכל זאת בסמטה נטולת תיירים.

העיצוב: אחלה. מודרני ומתוחכם, אבל לא פלצני, וכל מיני אלמנטים מאאגניבים. בכניסה יש בר חביב, שבו ממתינים לשולחן. מאחוריו יש וילון עצום של חרוזים עדינים, שמפריד בינו לבין אולם המסעדה ההומה והעליז. קיר אחד של האולם מורכב מתאים עם בקבוקי יין, זה שמולו צבעוני מפוספס, ויש גם קומה קטנה למעלה, ממנה אפשר להשקיף על ההמולה.

האווירה: באופן מפתיע, משוחררת וסטודנטיאלית. הרבה שולחנות, הרבה אנשים, הרבה שיחות וצחוקים. חזיילך.

האוכל: סביר בהחלט. התפריט יותר מתוחכם מז'אנר החומיות, ופחות יומרני מהמסעדות המעוצבות. האנטריקוט של בבילון-מן היה רך וטעים, ה-seabas שלי היה פריך והסטייק טונה של הפרעסר היה לא רע, אם כי עשוי מדי. חוצמזה, היה גם קרפצ'יו שהוגש עם זיגוג מיונז מוזר ותו לא, אבל היה טעים, ומשהו ביזארי שהוא תערובת של גוואקמולי עם עגבניות ותפוחים... לא יודעת, אם הפרעסר היה ער עכשיו הייתי מבררת אתו. אבל הוא לא, המניאק.

המחיר: ממש הגיוני, באופן יחסי למקום, הסטייל והאוכל. האח הידד! כן ירבו!

סיכום: אחלה מקום, בעיקר מבחינת אווירה ומצב רוח - כשמתחשק משהו מאאגניב, אבל כזה שלא יסריח למרחקים. מקום טוב להביא את החבר'ה. אולי נבוא שוב בסופ"ש, עם אורחינו היקרים- הפזפזים.

אצלנו השעה כבר 03:45. זמן טוב לחזור למיטה ולנסות שוב את מזלי.

מזל שלא צריך לקום לעבודה מחר.

אבל מחר מגיעים הפזפזים ויהיה סופ"ש מאוד אינטנסיבי.

אז די

הולכים לישון

לילה טוב

עדיין מחוץ לתעלה.