התינוק שלנו הפך השבוע לפעוט וחגג יומולדת ראשון. פתאום אפשר לדבר אתו, להסביר לו, לנזוף בו ולשבח אותו. ממש בנאדם קטן, תענוג. מפאת הגיל הצעיר חסכנו מעצמנו 'אירוע' (אמצע אוגוסט! השתגענו?) ומתנות גרנדיוזיות, אפילו לא הספקנו להכין במחשב אלבום-ספר כמו שתכננו. נאמנים לעצמנו, גם כהורים אנחנו לאים, אדישים ופלגמטים. אז לפחות נקדיש דו"ח מצב שנתי בבלוג המשפחתי. הפוסט הזה הוא בשבילך, מענטש ג'וניור:

בגיל שנה אפשר להגדיר אותך במילה אחת- צוהל. כמו סייח נרעד מהתרגשות אתה שועט ברחבי הבית (שלנו, של הבייביסיטר, של סבא וסבתא, של החברים) בקריאות אוּוּוּוּ ו-וואוּוּ!!! מלאות התפעלות, פצצת אנרגיה מתקתקת ומלאת שמחת חיים, לא דומה בכלום לאבא ואמא. יש לך שפה  משלך עם תחביר בסיסי ואוצר מילים דל, בה אתה נואם בחסד אל קהל דמיוני משולהב. לפעמים אתה מזכיר לנו את בגין ז"ל ביכולת הרטורית ובהנפות הידיים אל ההמון. בשפה שלנו אתה יודע לקרוא לנו ולשאוג פרפר! בשמחה אין קץ. אתה מכריז, נואם, מתפעל, מתעצבן, בוכה, מצחקק, צועק, מצביע, נושף ומלחש. בשבועיים האחרונים התחלת לנשק. המון, מנשיקות פולניות מנומסות וקפוצות שפתיים ועד צרפתיות לוהטות נוטפות רוק. אתה מנשק בעיקר אותנו ואת החברים שלך במיטה: הכלבלב פלוטו, הארנב הלבקן לוזון, גור האריות גורו, השבלול ברל והזחל שפרה.

אתה בטח סקרן לגבי ההתפתחות וההרגלים שלך: אתה דוהר בזחילה; מעביר משקל בדילוגים בין שולחנות, ספות, קירות וארונות -  אוטוטו תתחיל ללכת. יש לך כבר 9 שיניים, העשירית בדרך. אתה שוקל מעל 11 ק"ג; מת על אמבטיה ובריכה; העור שלך רגיש לקיץ וסופג שלל תפרחות ופריחות; אתה מחרבן מוצקים בדמעות, מאמץ והתנשפויות; מחבב את ערוץ בייבי (אבל עדיין אין לך תכנית מועדפת), ומתחיל לגלות את חוש הקצב שלך.

ינקת עד גיל שמונה חודשים. תוך כדי יניקה אהבת ללטף לעצמך את הראש והיום אתה מלטף את השיער של מי שמאכיל אותך בבקבוק. רק לאחרונה התחלת להתייחס לאוכל מוצק ברצינות, עד עכשיו שיגעת אותנו- בעיקר את אבא שלך, שאוכל זה התשוקה והחיים בעיניו. אתה אוהב פתיתים עם עגבניות תמר חתוכות קטן קטן; בשר איכותי מהקצב ודגים; חלה מרוחה בלבנה חמצמצה; טחינה ואבוקדו; רוטב פסטו; נקטרינות, אגסים וענבים. כרגע הרגלי השינה שלך מעסיקים אותנו. כמו רוב ההורים לילד ראשון הענקנו לך כמה הרגלים קלוקלים, ועכשיו אנחנו מנסים לתקן. זה לא קל לכולנו אבל רואים את הסוף.

ואתה חברותי להפליא. עובר מיד ליד בחיוך סקרן, מקפץ לזרועותיהם של חברים ובני משפחה בעליצות, עושה חיינדלעך ומעפעף לזרים, מאמץ משפחות חדשות בפארק בלי בושה ולא רואה אותנו ממטר כשיש אשה יפה ממול. אנחנו מחזיקים אצבעות שהיכולת המופלאה הזאת לא תיעלם כשתתחיל ללכת למשפחתון בשבוע הבא. בינתיים אנשים מתפעלים מהמזג הטוב שלך, ובאמת אתה רוב הזמן מבסוט. אומרים שהפרצוף שלך מואר בחיוך ושהעיניים שלך זורחות מתוכו כמו זוג זרקורים. אנחנו נוטים להסכים, אבל אנחנו לא אובייקטיבים. את הלבבות המחוספסים שלנו כבר המסת.

ולפינאלה, שמות החיבה העיקריים שקיבלת מאתנו מאז שהפכת לגבשושית בבטן ועד היום: ליטל-סאנג'יב, גָ'נוּן, ג'נניה, טארוּק עזיז, צא-דיבוק-צא, המוז'יק, ולאדק. עוד יהיו לך הרבה כאלה.