בבילון-מן עזר לי למלא את הטפסים למשרד ההגירה (כי הם כתובים בהולנדית, שזה ממש הגיוני כשמדובר במהגרים). את אחד מהטפסים היה צריך למלא או ה-reference שלי (שזה סוג של תומך או ממליץ מקומי), או המוסד שבו אני לומדת. אז הלכתי שוב לביצפר, אל החברה שלי (מפראו קייפ) בדלפק. היא ואני לבד יכולות להחזיק סדרת מצבים קומית עם מערכת היחסים שלנו.

אני: "היי, חזרתי. סופסוף השגתי את ה-MVV שלי!"

מפראו קייפ: "הו, נחמד".

אני: "יש לי ערימת טפסים למלא, ואת הטופס הזה אני חושבת שהביצפר צריך למלא".

מפראו קייפ: "תראי לי את הטפסים... זה חדש, אני לא מכירה את זה בכלל!"

אני: "באמת? טוב, הבנתי שכל הזמן משתנים דברים ב-IND. כנראה זה חלק מהשינוי".

מפראו קייפ: "רגע... כתוב פה שאת זה צריך למלא ה-reference שלך. (מחזירה את הטופס בבהלה) אני לא ה-reference שלך!!!"

אני: "בודאי שאת לא. אין לי reference. אבל חבר הולנדי אמר לי שפה צריך למלא את פרטי הביצפר שלי. זה אתם".

מפראו קייפ: "אני חושבת שאת צריכה לשלוח להם את מכתב הקבלה שלך מהאוניברסיטה, ואת מכתב ההזמנה שקיבלת מאתנו לקורס של ינואר. אני לא צריכה להוסיף פה כלום באופן אישי. רגע, עכשיו אני נזכרת- לפני כמה ימים קיבלתי מכתב בנוגע לתיק שלך שהיה ממוען אלי בתור ה-reference שלך. ואני לא ה-reference שלך!!!"

אני: "סליחה, אבל מההההההההההה?! על איזה מכתב את מדברת?!"

מפראו קייפ: "לא יודעת, הוא פשוט הגיע אבל החזרתי אותו מייד, כי אני לא ה-reference שלך!!!"

אני: "אוקיי, זה ברור לי. תאמיני לי שאין לי מושג על מה את מדברת. אני לא הזכרתי את שמך בשום מכתב. בכל מקרה, את בטוחה שלא צריך למלא את פרטי הביצפר בטופס הזה? אז למה החבר שלי הבין שכן?"

מפראו קייפ: "המממ... בואי נראה. אה נכון, רשום פה שזה למילוי על ידי ה-reference שלך, או המוסד שבו את לומדת".

אני: "יופי. אז את יכולה למלא את הפרטים? זה פשוט בהולנדית ואני לא יודעת מה צריך לכתוב. אל תמלאי את זה בשמך, אלא בשם הביצפר".

מפראו קייפ: "בוודאי שלא ארשום את הפרטים שלי, הרי אני לא ה-reference שלך!!!"

אני: "ברור, ברור. תגידי, אולי את יכולה גם לשים איזו חותמת רשמית של הביצפר, ככה ליתר בטחון?"

מפראו קייפ: "לא! הם לא ביקשו שאני אשים חותמת, אז אני לא מתכוונת לשים חותמת!!!"

וזו, גבירותיי ורבותיי, תמצית ההתנהלות ההולנדית כולה.

הגזבר והמדענית הגיעו בערב רביעי, ומאז הם חורשים את העיר באינטנסיביות מבהילה. פה ושם אנחנו מצטרפים אליהם, אבל בגדול הם מסתדרים מצוין בלעדינו. בקרוב יהיה פוסט-סיכום-ביקור (מן הסתם), אבל בינתיים נחזור למדור שהזנחנו לאחרונה: ביקורת המסעדות.

VOOGES

Utrechtestraat 51

020-3305670

www.vooges.nl

הפרטנרים: בבילון-מן והעורך.

המיקום: רחוב טוב במרכז, לא תיירותי.

העיצוב והאווירה: סטנדרטי, נעים. לא משהו שזוכרים הלאה.

האוכל: מנות ראשונות טעימות, העיקריות סתם, בינוניות. באופן תמוה, לכל מנה הוסיפו רוטב עגבניות.

המחיר: רגיל לז'אנר.

סיכום: סתם מקום. פרווה. לא לברוח וגם לא למהר להגיע. אפשר, אבל באמת שלא חייבים.

MAURYA (הודי)

Korte Leidsedwarsstraat 49a

020-6263809

המטבח פתוח בין השעות 17:00-23:30

הפרטנרים: הגזבר והמדענית

המיקום: מלכודת התיירים של Leidseplein, ממש מול המסעדה ההודית הסתמית שבה ביקרנו עם החברים מלוקסמבורג.

העיצוב: הודי אותנטי כבד, פיתוחי עץ, כסאות כבדים, הופעות מוזיקה הודית בלילות ששי ושבת. לא רע בכלל.

האווירה: הודית- לטוב ולרע. מלצרים אדיבים עד כדי מנג'סים, כיאה למסורת. קצת לחם ומטבלים על חשבון הבית, מיני ממתקים תמוהים בסוף. מוזיקה הודית בטייפ ששימחה מאוד את כולם מלבדי- חובבת הודו הכי מינורית בחבורה.

האוכל: טעים באופן מפתיע. חרפרף באופן אותנטי ומוקפד. לא החארטה ספוגת הקארי שבדרך כלל מוכרים לתיירים שלא מכירים אוכל הודי.

המחיר: לא נורא בכלל, באופן אובייקטיבי וגם יחסית לאיכות האוכל.

סיכום: זה התחיל כהימור בעקבות המלצה מפוקפקת מחבר של הגזבר, והסתיים במילותיו של הפרעסר: "בסוף לא היה נורא בכלל. אני חושב שעוד נחזור לכאן" (שזה בעברית מדוברת- בו'נה, היה ממש טוב!).