(מסתבר שגם הבובות של רוי פולניות להפליא. תראו איזה יופי הן מחייכות למצלמה)

לא קשה להבין ששוב אנחנו מתקשים להתמודד עם העובדה שמכל החזיתות אנחנו מוקפים בזאטוטים. הפאניקה האמיתית נחתה עלינו כשהסתבר שהמיזנתרופית החיפאית, סמל ומופת לבחורה שילדים מעולם לא עשו לה נעים בשחלות, נכנסה להריון. הבעל כבר נורא רצה, אתם יודעים J. בשבועות הראשונים היא עדיין היתה מבולבלת לגמרי, אבל עכשיו השתלטו עליה ההורמונים והפכו אותה להריונית מיסיונרית מהסוג המבהיל ביותר (היא מתקשרת לפרעסר וצורחת עליו שיפסיק לגרבץ ויכניס כבר את אשתו להריון). ברגעי השפיות האחרונים שלה, סיפרה לי המיזנתרופית מה שכנע אותה להיכנס להריון: חברה טובה שאלה אותה אם היא יכולה להיות לגמרי שלמה, ללא ניצוץ של ספק, עם הרעיון שלא יהיו לה ילדים. היא חשבה על זה והבינה שלא, והחליטה שאם ככה- מה הטעם למשוך את הזמן כשהשעון הביולוגי מתקתק? כנראה שהיא כבר לא תרגיש ממש מוכנה לעניין, אז יאללה...

כן, יאללה, אני חייבת להסכים אתה. אין טעם לחכות לשלב שבו "יבוא לנו", כי אצלנו זה כנראה לא יקרה ככה. נא להירגע אבא-אמא-אח-גיסה: בכל מקרה זה לא יקרה כל זמן שאנחנו כאן על תקן סטודנטים עם ויזות זמניות, כך שיש עוד הרבה זמן עד שתפשטו על מחסני ש.י.ל.ב בשבילנו J. מה שכן, עשיתי עסקה עם הסמנכ"לית וזנדרה: אני אעשה סטאז' מעשי על אלה הקטנטנה – יעני, היא תהיה שפנפנת הניסיונות שלי להכרת הבייסיק שקשורים לתינוקות (ואני אשכרה מתכוונת בייסיק, מעולם לא תקשרתי עם תינוקות, בטח שלא טיפלתי בהם), ובתמורה אני אספק שירותי בייביסיטר בעתיד. מה ייצא לי מזה? אני יודעת, אולי זה יצליח לדגדג ולעורר את יצר האמהות שאמור להיות חבוי עמוק בתוכי. הרי הוא חייב להיות שם איפשהו, לא??? בודאי ישמח אתכם לדעת שהסטאז' התחיל וכבר אתמול עברתי שיעור ראשון שכלל ערסול הפעוטה בחיקי (בת שבוע! קטנטנה ותמה!) במשך כחצי שעה ליצירת בונדינג ראשוני. הסמנכ"לית וזנדרה עלצו בחדווה זדונית לנוכח החיוורון הפתאומי שלי, צילמו את הקודאק-מומנט משלוש זוויות שונות ואיימו לפרסם את התמונות בבלוג... חכמים על חלשים. יש להם מזל שהינוקא שלהם חמדמדה וחייכנית. חוצמזה הם מסתדרים ממש מצוין: הסמנכ"לית מתפקדת כמחלבה יצרנית עם שמנת קרם-דה-לה-קרם וזנדרה פורט עלי גיטר לפצפונת שכבר מסובבת אותו על האצבע הקטנה שלה.

ודי. עד כאן עם התמונות, העדכונים והתינוקות. זאת בכל זאת אני!

פולו-אפ 1

מצטערת שאני ממחזרת, אבל אני חייבת לשתף את העולם בזר החבצלות השערורייתי שלנו. בפוסט הקודם סיפרתי על פליאתנו לנוכח ניחוחות הנטורל העזים שהוא מדיף, והנה הוא הפך לנגד עינינו מפרסומת למטהר אוויר לסרט בערוץ 8 על חיי המין של הפרחים... לא, בחיאת, האם אי פעם ראיתם פרח כל כך נוטף סקס ומיוחם?

עוד ארבעה ימים למניאק (שלב 2) וההכנות הנפשיות מתחילות. מחר יפורסם בביצפר לוח הזמנים ואיזה עוד כמה ספרים מופקעים צריך לקנות. לגבי הסופשבוע, הפרעסר ואני תוהים אם נצליח להיות ספונטניים, ובלי שום תכנון וארגון מראש נעלה על רכבת לאחת הערים בבלגיה ונמצא לעצמנו מלון סביר במרכז. אולי עכשיו, כשזה כתוב בבלוג, יהיה קשה יותר להשתפן...

פולו-אפ 2

ובפינת 'הסירות שחולפות בתעלה שלנו', כפיים לסירה המסורה שמשייטת בין התעלות ושולה מהן זוגות אופניים.

(ששש... בי נשבעתי- אף בדיחת שואה סרת טעם!)

היי, נפנופי יומולדת שמח לפתיל הקצר מחוץ לתעלה J