בזמן שאתם הכנתם מופלטות ופנטזתם על התמנגלות בפארק כלבנטיניים פשוטים, אנחנו חגגנו באלגנטיות בחברתם של בני מלוכה. אכן כן, יום המלכה הראשון שלנו בהולנד. קבלו אותה, הוד מעלתה ביאטריקס:
(ככה היא השתקפה מול דירתם של הסמנכ"לית וזנדרה ביורדן. אנחנו חשבנו שזה משעשע, אבל יוסט מצא את זה ממש מעליב... לך תבין הומור של מלוכנים)
יום המלכה זה חג לאומי הולנדי עולץ במיוחד שמתקיים לכבוד יום הולדתה של המלכה. בעצם מדובר בתאריך יום ההולדת של המלכה האם, זכרה לברכה (יוליאנה, כמדומני?), אבל הבת שלה ממשיכה לחגוג באותו היום כג'סטה לאמא. נחמד מצדה, לא? לא סתם היא זוכה לפופולאריות עצומה פה בממלכה.
ערב חג: יום העצמאות בכיכר
ויהי ערב שישי והעיר אמסטרדם מלאה מסיבות, במות שכונתיות ואלכוהול לרוב...
בשעת ערב מוקדמת קתרין ויוסט מגיעים לדירה שלנו לדרינק חימום, שאחריו אנחנו מתחילים ב- Kroegen tocht (סיבוב ברים) שלנו:
דרינק ראשון ליד השוק ביורדן,
שני בחזית המקושטת של משכן הפופרצ'ס החביב עלינו,
שלישי בבמת הגייז העליזה למרגלות הווסטרקירק:
אנחנו מגיעים לכיכר הדאם, בה מתקיים האירוע המרכזי של הערב- קונצרט חגיגי לציון 25 שנות מלכותה של ביאטריקס. ארבעה ימים עמלו הפועלים על הקונסטרוקציות המסובכות ויצרו את הבמה המרשימה הזו:
נו, שהיה ממש קלאסי... J.
המשפחה המלכותית הגיעה במיוחד ממשכנה אשר בהאג, והמוני הנתינים המצטופפים בכיכר צופים בהתרגשות אמיתית במסכי הענק בביאטריקס פוסעת ומנפנפת בשחור אלגנט מאופק, ומאחוריה מדדה מקסימה, כלתה ההריונית והנפוחה, לבושה בירוק מזעזע... אחרי שאנחנו מזמזמים את "אהבה בת 20" של ז'אק ברל בשלוש שפות שונות, קתרין ויוסט פורשים לדרכם ובמקומם מגיחים לכיכר העורך, בבילון-מן וזוג חברים.
ממשיכים הלאה, לדרינק רביעי ב- Spuiplein, דרינק חמישי ב- Rembrandtplein והלאה. העיר כולה מלאה בשלל חוגגים ששותים ללא הכרה, מפזזים לצלילי מוזיקת טראנס מחורבנת ומוזיקה מקומית מטופשת, או סתם מצטופפים להנאתם. באחת בלילה אנחנו מנפנפים לשלום לחברים ומתנדנדים הביתה. בדרך אנחנו נתקלים בוידהי ונילס ומבטיחים לנסות להיפגש למחרת, באמצע הבלגן של החג.
(דה-ז'א-וו פראי להתקהלויות בכיכר רבין בבית: אם נניח רגע בצד את הנסיבות ההו-כה-שונות להתגודדות ההמונית, הרי שגם פה הדירה שלנו נמצאת במרחק חמש דקות הליכה מהכיכר ומשמשת על תקן נקודת המפגש והפיזור; גם פה הכיכר דחוסה עד אפס מקום וכולם מצליחים לראות משהו רק באמצעות מסכי הענק ומנסים להסביר בפלאפון לכל מיני אנשים ליד איזה עמוד תאורה הם נמצאים; וגם פה כל הזמן פוגשים כל מיני חברים, באופן מתוכנן ובאופן ספונטני לחלוטין).
אם תרצי שראה לך את העיר בכתום (ולא את גוש קטיף!)
ביום החג כולם עוטים על עצמם לפחות פריט אחד בצבעי הממלכה ויוצאים לרחובות. כל אחד (בעיקר הילדים) רשאי להקים באסטה קטנה ולמכור כל מה שמתחשק לו, המחירים ממש נמוכים וכל העיר נהפכת לשוק-פשפשים-יד שנייה צוהל, עניין שאותי באופן אישי ממלא חדווה אמיתית J.
כבר בערב החג הבאסטיונרים העתידיים משריינים לעצמם פיסת מדרכה:
וככה זה נראה למחרת:
בשעת צהרים מוקדמת של שבת מתכנסים אצלנו בדירה קתרין ויוסט והפורטוגזים החביבים עלינו ג'ואנה וג'וואוו, עם חבר פורטוגזי נוסף בשם פליפ. כהכנה ליום העמוס שלפנינו, הפרעסר מכבד אותנו בפוקצ'ות טחינה וחצילים וקוקטייל אוזו ואשכוליות אדומות, ואנחנו מתצפתים בנחת מהחלון על תנועת כלי שיט המשעשעים שחולפים בתעלה שלנו:
(בסירה הזאת יש 6 אמבטיות, ועל השלט שלה כתוב: "סירת האמבטיה הזאת היא למכירה")
אנחנו יוצאים לרחובות ההומים. חבל שאין שמש, אבל בכל זאת כולם שמחים ומחויכים. הילדים מבצעים כל מיני מופעי רחוב ומפגינים יוזמות עסקיות משעשעות:
באמצע הברדק אנחנו אפילו מצליחים לארגן מפגש קצר עם וידהי ונילס. כולם קונים כל מיני שטויות, כמו למשל הכובע והמטרייה של פליפ:
כולם שותים בלי סוף, משתינים לכל הכיוונים ומטנפים את העיר:
ואנחנו בעיקר משתאים לנוכח מה שמתרחש לאורך כל היום בתעלות המרכזיות:
בפס קול המצורף לתמונות האלו יש כל מיני סוגים של מוזיקה שבוקעים מהסירות: חלק מחברים רמקולים ענקיים למערכת האישית שלהם, בחלק מהסירות יש הופעה חיה, ואחרים ממש משקיעים ב-DJ על הסירה וענטוזים סטייל מסיבות החוף של MTV...
לכל שבת יש מוצאי חג
לקראת ערב הרחובות מלאים בשיכורים מכל העולם, הררי טינופת וניחוח חריף של שתן. הגיע הזמן לחזור הביתה. קתרין ויוסט ממשיכים לכיוון השכונה שלהם, אבל הפורטוגזים עולים אתנו לדירה שלנו בשיא הטבעיות. פורטוגזים, נו. יש להם נימוסיים חברתיים בדיוק כמו שלנו הישראלים ("אנחנו ממשיכים אתכם עד סוף היום, אלא אם כן תאמרו לנו במפורש אחרת..."). העורך ובבילון-מן, שבדיוק נמצאים באזור שלנו, מצטרפים. אנחנו צופים במשדר החגיגי בטלוויזיה לכבוד המלכה, מפטפטים בענייני האיחוד האירופי ומנהלים תחרות הזויה שעיקרה לאיזו מהמדינות (הולנד ופורטוגל) היו כיבושים אימפריאליסטיים יותר "שווים"... השעה מתאחרת והפרעסר מתחיל להיות רעב. הוא מבין שאין ברירה ושאם הוא רוצה לאכול משהו, הוא צריך להכין ארוחת ערב לכל החבורה. וכך זכינו לחגוג בחברותא גם חג שני של פסח, עם סיר גדול של פסטה בולונז ועוד קצת אלכוהול J.
המשדר הטלוויזיוני החגיגי מגיע לקצו, והעורך ובבילון-מן פורשים הביתה. לעומתם, הפורטוגזים רק מתחילים להרגיש בנוח ואני מתחילה להרגיש שהמיזנתרופיות שלי מרימה את ראשה המכוער. די, שילכו כבר! כמה שעות רצופות אפשר לבלות עםHigh maintenance friends? (יעני, חברים שהם לא מספיק קרובים כדי להרגיש מאה אחוז נינוחים לידם, וכל הזמן מרגישים צורך מתיש לשמר ולהזין את השיחה אתם). הם היו אמורים ללכת למסיבה שהתחילה בשמונה, אבל כבר עשר והם בשלהם- עוד בירה, עוד סיגריה, עוד נושא לדיון L. ואני דווקא ממש מחבבת את ג'ואנה וג'וואוו, אחלה זוג. זה הפליפ הזה שעלה לי על העצבים. תמיד חשבתי שבחורים שמשוכנעים שהם מתת האל למין הנשי הם מייגעים לאללה, והבחור הזה התעלה על כולם עם השטיקים שלו.
בעשר וחצי הם מחליטים להמשיך למסיבה ומנסים לשכנע אותנו להצטרף, אבל בכוחותיי החברתיים האחרונים אני מסבירה להם בחיוך ש"הייתי שמחה אם היה לי עכשיו חשק עז לפזז, אבל כנראה שאכן הזדקנתי ופשוט אין לי את הדחף כרגע".
הצעירים הולכים לרקוד ואנחנו מחליפים לטרנינג באנחת רווחה, מכינים לעצמנו כוס תה עם נענע וצופים בפרק של 'אבודים' שהקלטנו בוידיאו J. ככה זה כשאתה בן שלושים פלוס.
סיכום חגיגי: אם אתה סטודנט צעיר וחרמן, נלהב וחובב מוזיקה אלקטרונית מהז'אנר הנחות ביותר, ערב החג יהיה אחד הערבים המשובחים בחייך. אם אתה לא- זה יהיה ערב חביב ותו לא. אבל החג עצמו הוא תענוג גדול לעיניים, לאוזניים, לחוש הטעם ואפילו לשופינג- אני קניתי חולצה עם כיווצים וזוג מכנסי צמר אדומות ("בדיוק בסגנון שאת אוהבת"- אבחנה קתרין בחיוך) במחיר המצחיק של עשרה יורו, ובדרך הביתה אספנו סטנד ניצב לנרות שהתגולל על המדרכה, שאריות מבאסטה שננטשה בדמדומי החג. קתרין ויוסט קנו המון דברים שווים, כמו רולר בליידס במצב מעולה, סט צלילה, ספרים ודיסקים, והכל במחירים מ-זה משתלמים.
ואתם פשוט פראיירים שלא ניצלתם את הסופשבוע הזה כדי לבוא לחגוג אתנו J
בשבוע הבא לומדים רק יומיים בגלל יום הזיכרון למלחמת העולם השנייה. זה אומר שיהיה לי חופש ביום השואה... שמחה וצהלה מעל התעלה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
