שלומות ממעמקי המחתרת.

אני נמצאת פה מזה זמן מה עקב היעדר חוויות מיוחדות, ריבוי מרתונים של 'השיר שלנו' עם העורך, ופאניקה שהתעוררה לקראת הבחינה המתקרבת. הנני כאן, אבל המחשבות שלי מפוזרות לכל עבר (ובשלוש שפות שונות).

באמת הגיע הזמן שאחרי יותר מחודש של שאננות ופתירת תשחצים בהולנדית אני אתחיל להילחץ. אם אני לא עוברת את הבחינה של שלב 2 אני צריכה לחכות ארבעה חודשים עד למועד הבא. נכון שתכננתי להיכשל בשביל הויזה, אבל לא בבחינה הזאת לעזאזל, עוד לא! אותה המטורללת עם התפרחת שטמטמה אותי בשלב הקודם יושבת עכשיו בעצלתיים בסלון, מפצלת שערות ומפריחה טבעות עשן באוויר. לא בזין שלה לתרגל, לחרוש ולשנן יותר, אפילו שאנחנו ממש זקוקות לזה. לו'רצה להעביר את כל היום מול הספרים, מה תעשי לי? נו, מה אני כבר יכולה לעשות... אבל מישהי מאתנו תהיה חייבת בסוף לגרד קצת מוטיבציה, לא? יש ארבעה חלקים בבחינה הארורה הזאת ובאף אחד מהם אסור לקבל פחות מ-70, אחרת נכשלים בבחינה כולה. וזה כל כך פשוט לקבל פחות מ-70! בטח בחלק של הבנת הנשמע! אבל זה בכלל לא מעסיק אותי עכשיו...

... מה שמעניין אותי זה שיום אחרי הבחינה אנחנו נוסעים לברצלונה ונפגוש סופסוף את  המשפוחה ואת הברסאים המתנפחים ואחר כך הפרעסר ייסע לרומא עם החבר'ה מהביצפר ואני אטחן מרתונים עם העורך ויאכל במבה מקומית ופופקורן לצהרים ואשלים שעות שינה ואחר כך התיקולים יבואו לבקר ואולי אפילו ניסע אתם צפונה צפונה ואחר כך גם המפרגנת והמודאג יבואו אולי אפילו האח והגיסה אולי הפתיל וסוכן המוחבראת ואולי עוד מישהו יפתיע ובין לבין נשוט בסירה ונקרא ספרים בפארק ונצעד את כל התעלות ונוריד את כל הפרקים של LOST ונארח מלא אנשים לארוחות ערב שהפרעסר יבשל ו... ו... ומי יודע אולי יקרה נס ואני אצליח למצוא עבודה זמנית לקיץ. אה, איך שכחתי שאחותו של הפרעסר (להלן החייזרית המעלפת) מגיעה בשבוע הבא להתארח לזמן בלתי מוגבל. והתחזית האסטרולוגית: אינשאללה צפוי בונדינג באופק J.

יאללה, היה נעים אבל יש לי עוד הרבה מה לעשות

ל"ג בעומר לוהט לכולם, ולא לשחק באש, עשן או ניקוטין:

(טוב, 'צטערת על הויז'ואלז, פשוט ויקטור החמדמד נורא משקיע וממשיך לאסוף בשבילי- למעשה הוא מחסל חבילות רק לכבודי- וחוצמזה אולי ייצא מהגועל נפש הזה משהו טוב ואני אפסיק לעשן. גם ככה תשמחו לדעת שצמצמתי)