טוב, באופן מפתיע הקיץ עדיין נמשך פה J. ככה, בלי בושה.
פתאום מרגישים בחסרונם של דברים איזוטריים כמו מאוורר, קפה קר בתפריט, שמיכות קיץ דקות... וזבובים! יש פה זבובים!!! ופתאום אפילו ההולנדיות נראות קצת 'משלנו', עם החצאיות המאווררות, כפכפי אצבע וצמיגונים רוטטים מבצבצים מתחת לגופייה מינימליסטית.
לשמחתי הרבה החבורה המקומית מתחילה להתקבץ חזרה בעיר: הסמנ"כלית-זנדרה-אלה וגם העורך שבו מביקורי המולדת שלהם, וקתרין מסיימת בימים אלה את הבילוי המשפחתי ביאכטה בקורסיקה. איזה כיף. משוטטים בין התעלות, יושבים בבתי קפה ומפטפטים למוות. רק הפרעסר וחבריו לכתה נאנקים תחת הנטל של סמסטר קיץ אינטנסיבי ואכזר, שיימשך עד סוף החודש. לא נורא, או טו טו נגמר. היו צריכים לנחש שבסוף כל טיול לרומא מגיע מוצאי-טיול-לרומא...
אז ביום ראשון הלכנו ל-rootsamsterdam, שזה פסטיבל מוזיקה עולמית עם מופעים, דוכני מזון ואיך אפשר בלי דוכני מזכרות אותנטיות במחירים מופקעים להפליא. הפארק המזרחי של העיר נמלא אדם מכל הגזעים, המינים והצבעים, כולם בגלביות החג שלהם. תקלטו את רביעית הגראציות המהממות, או אם תרצו- דה מאמא'ס:
זה לא סתם נראה פסטורלי. זה באמת פסטורלי:
בין דוכני השווארמות והנודלס מצאנו את דוכן החלומות, שכלל מחבת פופרצ'ס ע-נ-ק-י-ת. הזדמנות טובה להראות לכם על מה אנחנו מתענגים כל הזמן:
עכשיו נא לדמיין שעל הגושונים החמדמדים האלו זורקים גוש חמאה שמתמסמסת במהירות, ומפזרים המון אבקת סוכר:
ולסיום, הומאז' רסטפארי לחברינו הברסאים:
בדרך מהפארק לכיוון השכונה, עברנו ליד גן החיות. הפלמינגו'ס מוסרים דרישת שלום:
ואז הגענו אל הבית של בבילון-מן, צלצלנו מלמטה וקראנו לו לשייט תעלות לילי בסירה (אח, ממש שכונת חיים פה...), כשהיעד הסופי הוא לאסוף את העורך (ואופניו! קשורים בסירה!) בסוף המשמרת שלו במלון. תמונות מהשייט היפה הזה יהיו בהמשך, ובינתיים אפריטיף:
עד כאן דיווחינו להפעם. נלך לעלעל בעיתונים שהביא העורך מהמולדת, בעיקר הגיליון החדש של 'בלייזר'. אח, כמה שהתגעגענו J
שמחה וצהלה מחוץ לתעלה