איי... חם לכם לאללה, אני יודעת. עומס החום רק צפוי לעלות וכל הברדק הזה של ההתנתקות בטח לא עוזר לאף אחד. איי היר יו אחים ואחיות שלי, מיוזעים מהבילים ועצבניים. קצת לא נעים לי עכשיו לספר איך אני שרועה על הספה החדשה שלנו, קוראת עיתוני סופשבוע ישראלים, מכרסמת גרעינים מהארץ ונהנית מבריזה שעולה מהתעלה בשעת ערב נעימה...
אולי בכל זאת J.
זרם המבקרים שלנו מתקרב לשיאו. המפרגנת היקרה בילתה אתנו את סוף השבוע וכהרגלה הצעידה אותי נמרצות ברחבי העיר. חיה רעה. היא קיבלה סיור מודרך בכל המקומות שהכירה מהבלוג (פה הביצפר שלי, פה גרים החברים שלנו, בשוק הזה הפרעסר עושה קניות כל שבת...), התנדנדה בגיגית שלנו בשיט תעלות, נדרסה באדישות הולנדית אופיינית על ידי רוכבת אופניים נטולת חמלה לתיירים (כלבה), וכמובן לקחה אותי לשופינג עצבני באיזור הקניות הצפוף בשכונה. נו, זו עבודה שחורה ומתישה, אך ללא ספק שלל נאה בצידה. הלוא תמיד כיף לעשות קניות עם אמא. קריצה. קריצה. קריצה J.
חוצמזה, למרות שהמשפחה שלי מפורסמת בחיבתה לשמור על פרופורציות, המפרגנת הפולנייה התייצבה מעל התעלה כאם מרוקאית דאוגה בביקור אצל בן הזקונים בטירונות: הביאה טחינה גולמית, במבות, חצי קילו גרעינים שחורים, חלבה, ספרים, שלל עיתוני סופשבוע (כולל הגיליון החדש של 'בלייזר'! שכה יהיה לי טוב!), הספר החדש של רושפלד - ההוא שהפרעסר כל כך רצה, ועוד שלל הפתעות מהמולדת. ועל כך נאמר- קולולולולולו!
הנה היא מרחרחת בחשדנות צמח שיצא מפרופורציות בגנים הבוטניים:
ואם בגנים הבוטניים עסקינן, הנה לקט מלבב במיוחד מביתן הפרפרים:
(אי אפשר להבחין בזה בתמונה, אבל הפרפר הזה ע-נ-ק! בגודל של נתח סטייק עסיסי!)
בקיצור היה מצוין, בדיוק התרופה שהייתי צריכה לגירוש הדכדכת (ההיא), והכנה טובה לשאר הביקורים המשמחים שלפנינו (התיקולים! מחר!).
יומיים לפני שנחתה המפרגנת יצאנו לעוד מסע מפרך בממלכת איקאה. כמו תמיד הסתובבנו מעולפים, רגוזים וללא יכולת להחליט, אבל הפעם באנו במטרה מאוד ברורה ולא התכוונו להיכנע: עלינו לשדרג את הסלון המעפן שלנו ולרכוש ספה נוחה לתצפית על התעלה ולבהייה בטלוויזיה, ואם אפשר גם איזה וילון שיעשה נעים. בסוף הצליח לנו, כולל הובלה הביתה תוך שעה, כולל מר שועלי (בעל הבית המהולל שלנו) שפינה את הספה הישנה בזריזות על והמהם בשביעות רצון תחת שפם הסנאי שלו.
(פאוזה לתהייה עקרונית: האם גם אתם מרגישים שאחד ההבדלים הבולטים בין נשים לגברים הוא שאנו הבנות מסוגלות לראות פריט מסוים ומיד לדמיין איך הוא ייראה בפינה של הסלון או על התחת שלנו, ואילו יקירינו - לפחות הסטרייטים שבהם- יבהו באותו הפריט ממש וימלמלו בחוסר אמון: "אבל את בטוחה שזה מתאים? את בטוחה?! אני צריך לראות את זה ביחד...")
להזכירכם, ככה זה נראה עד לאחרונה:
(את הכריות הכעורות של הספות כיסינו בשלל בדים וכרבוליות, ואת הוילונות הכחולים הדחקנו בחינניות)
וככה זה נראה היום:
עכשיו אני גיבורה גדולה, אבל פחות מ-24 שעות אחרי שהספה החדשה התמקמה בפינת התעלה, הגיעו טראויס, ג'ואנה וניקוס לארוחת ערב ובדקו את גבולות הפולניות שלי J: הסתערו בחדווה על הספה, העבירו עליה ג'וינטים, זללו שוקולדים קטנים ונימוחים בתאורה אפלולית ולסיום ניקוס אפילו שלף סיגר (סיגר!) והצית אותו בחדווה.
מי לעזאזל מעשן סיגר, ולמה?
אני ישבתי לצדם על הכורסא החורקת, הבטתי בעיניים כלות על הספה שטרם הספיקותי לכבוש והחזקתי את עצמי בכוח לא לכסות אותה בסדין ישן עם פרחים רקומים ולהניח עליה את השלט המנויילן...
תחזיקו מעמד במולדת, שתו הרבה מים ולא ללבוש כתום. אנחנו נמשיך לבלות בשבילכם.
שמחה והמולה מחוץ לתעלה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
