זהו, עוד משמרת הסתיימה. סוכן המוחבראת והפתיל הקצר נחתו בעיר התעלות והחליפו את התיקולים ששבו הביתה ללחות ולעצבים.

בחי אלוהים שאין לי כוח לכתוב הרבה עכשיו, מאוחר וחזרנו מארוחת ערב מכובדת במטבח המקומי של ג'יימי אוליבר (תהיה ביקורת, ברור, אבל בחיאת רבאק לא עכשיו. אני עייפה מדי), אז אני פשוט אתן לתמונות שצילמו התיקולים עצמם לדבר בעד עצמן. דרך אגב, נורא נחמד לנו שהאורחים שלנו מוציאים המון אנרגיות בלצלם ולהנציח את העיר ואת הבילויים המשותפים שלנו, ובסוף משאירים לנו את כל התמונות J.

אז מה עוד היה לנו שם?

אוכל טעים שהכין הפרעסר:

אורבניות אמסטרדמית טיפוסית:

עישונים תחת שיח הקנאביס אצל מיגל:

חתול רחוב (עלכ) צפוני מכרונינגן שהזכיר לנו את שמוליק וקוטק האהובים, ולכן זכה לשם 'שמוטק':

ושחף אחד יחיד ומיוחד שהקסים את תיקולי 1:

סורפרייז סורפרייז, ביום האחרון של התיקולים שוב ירד גשם שוצף L. אי לכך ובהתאם לזאת הכרזנו על הקמת מתנ"ס קהילתי משלנו, שיפעל למען פיתוח ועידוד היצירתיות מעל התעלה.

התחלנו בשיעור עריכת וידאו בצהרים. תיקולי 2, שהוא עורך מהולל, התקין לנו תכנת עריכה והעביר לי שיעור בייסיק בעזרת חומרי הגלם החובבניים במצלמת הוידיאו שלנו (יותר נכון הוא ערך ואני הסתכלתי, הנהנתי ורשמתי לפניי).

אחר הצהרים הצטרפו אלינו תיקולי 1 והסמנכ"לית לסדנת ציור, שנעשתה בהשראת הסדנה של העורך וחברתו הטובה דיצה שהתארחה בעיר. התיישבנו בכובד ראש סביב השולחן, איש איש וכן הציירים האישי שלו (האח הידד, סופסוף נמצא שימוש ראוי לקונכיות הקוקי סאן ז'ק!), וציירנו להנאתנו באקריליק על קנבס במשך שלוש שעות:

וואלה, היה מה זה כיף, ואני- מה לי ולציור בכלל??? בסוף ציירתי דג צבעוני לחדר ילדים, עם סנפיר פאייטים נוצצים בשלושה צבעים וזימים משוחים בלק עם נצנצים כחולים. מ-א-מ-ם בטירופי טירופים (תירגעו, קחו נשימה עמוקה ותהמהמו אווווווום ארוך- אנחנו לא מתכננים שום חדר ילדים... זו מתנה לחברים נורא נורא טובים שנהיו הורים לפני חודש).

ובזמן שאנחנו יצרנו אמנות מודרנית אקלקטית, הפרעסר טרח במטבח על האמנות שלו ויצר לכולנו סופלה שוקולד, כי אצלנו במתנ"ס יש תנאים שחבל על הזמן J.

וזהו, בערב הגיעו הסוכן והפתיל וקיבלנו את פניהם בתחנת הרכבת בפמלייה מרשימה

(אנחנו, התיקולים, העורך ובבילון-מן). אחרי שכולנו מילאנו את הבטן באיזה חומית חזרנו עם התיקולים הביתה ודפקנו מיני מרתון קנסטה אחרון, שבו הם הפתיעו אותנו בכל מיני תכסיסים מלוכלכים (שלא לומר מסריחים), אבל זה בסדר כי הנקמה עוד בוא תבוא...

שירות נ"ב לאלו מכם שאולי התבלבלו פה קצת: כן, הסוכן והפתיל ישנו אצל העורך ובבילון-מן בזמן שהתיקולים ישנו אצלנו, אבל זה בגלל שהם חברים מאוד טובים גם שלנו וגם שלהם. עכשיו הם כבר אצלנו בסלון, ולמען האמת הגיע הזמן לסיים ולתת להם לישון.

שמחה וצהלה מחוץ לתעלה