Fifteen AMSTERDAM

Pakhuis Amsterdam, Jollemanhof 9

http://www.fifteen.nl

מה הקטע? הסניף האמסטרדמי לרשת המסעדות הפילנתרופית של השף (העירום) ג'יימי אוליבר. במטבח עובדים ילדי המצוקה שלמדו לבשל בסדרת ריאליטי מקומית.

המיקום: מחוץ למרכז, אזור משרדים מודרני סטייל הרצליה פיתוח-רמת החייל. למסעדה הזו מגיעים במיוחד, לא עוברים בסביבה.

העיצוב: כיאה למיקום ולמוניטין הנדרש- חלל גדול, מושקע ומלא סטייל, על גבול הפלצני.

האווירה: טרנדית. מקום נעים לכל החושים.

האוכל: האמת, טעים. חומרי הגלם מוצלחים, המנות פשוטות (יחסית) ועשויות בדיוק כמו שצריך, וההגשה שלהן בצלחת מקצועית ואסתטית.

מחיר: אהה, המוקש הקבוע... נורא יקר ולא מוצדק- 20 יורו רק למנה עיקרית שהיא אמנם מוצלחת, אבל הפרעסר יכול להכין אותה בבית בקלות J.

שירות: מקצועי ואדיב. המלצרים נראים כמו חבורת ילדים דוגמנים כחושים ומופרכי תספורות.

סיכום: לפתע פתאום הרגשתי כמה חסרות לי כאן המסעדות הפלצניות, המתוחכמות והמעוצבות להפליא של תל אביב- הרצליה פיתוח, אלו שדי לעגתי להן במולדת. אין מה לעשות, חוץ מזה שהאוכל טעים, כייף להרגיש שוב כמה תשומת לב מושקעת בכל חווית הארוחה של הלקוח, בניגוד לגישת 'כולכם על הזין שלי' ששולטת פה. חבל שהמחירים כל כך מופקעים. בדיוק בגלל זה לא נחזור לשם בקרוב.

הפרעסר: "האוכל אמנם עשוי באופן מקצועי, אבל המנות עצמן ממש לא מעניינות והתוספות של כל המנות הורכבו מאותם ירקות רק בצורות שונות. נכון שכאן מטבח מקצועי הוא חידוש מרענן, אבל מהמסעדה של ג'יימי אוליבר ציפיתי להרבה יותר. בארץ היינו מתלוננים על מחיר כל כך יקר לארוחה כל כך משעממת".

VASSO cucina italiana

Rozenboomsteeg 10-14

020-6260158

מה הקטע? קבענו עם החיצוניים ללכת למסעדה האיטלקית הקטנה החביבה עלינו, אבל אז הגענו וגילינו שאיטלקים החוצפנים יצאו לחופשה עד אמצע החודש. בלית ברירה נדדנו למסעדה איטלקית קרובה.

המיקום: סמטה קטנה וחביבה במרכז.

העיצוב: מסעדה איטלקית סימפטיקו אבל בקלאסה. איך שנכנסים מבינים שזה עומד לעלות לא מעט...

האווירה: חמימה, נינוחה ונעימה. פה ושם יש כמה מלצרים וסועדים איטלקיים אמיתיים, מה שקצת תורם לתחושת ביקור קטן ברומא.

האוכל: אז ככה, מנות ראשונות סבירות ותו לא, כנ"ל המנות העיקריות, מלבד הפסטה של הפרעסר שהיתה דלוחה וסרת טעם לחלוטין.

מחיר: י-ק-ר. הרבה יותר מדי בשביל הרמה הבינונית, ובכלל.

שירות: תקדים! המלצרית שלנו הפגינה אדיבות נעימה לאורך כל הארוחה, מלבד הרגע שבו הפרעסר אמר לה שהמנה שלו ממש לא מוצלחת. הצנונית הבלונדינית לא התאפקה וענתה מייד את התשובה שלאף מלצר אסור לומר לעולם: "לא טעים? פחח... אבל כמעט סיימת אותה!". הפרעסר ההמום אמר לה שא' היא טועה, ב' לא משנה כבר, אבל היא מיד התעשתה על עצמה, והציעה לו בחביבות שיבחר מנה אחרת מהתפריט. טריוויאלי בתל אביב? שוס רציני באמסטרדם!

סיכום: מסעדה יומרנית באופן מרגיז, שגובה מחירים מופקעים על אוכל ממש בינוני (הלו! אנחנו יודעים בדיוק כמה זולים ובסיסיים חומרי הגלם של אוכל איטלקי!). לא חוזרים לשם.

הפרעסר: "באופן חריג ויוצא דופן אני מסכים עם כל מה שכתוב פה". אללי.