אחרי פאנל החברים המכובד שזרם לכאן בחודשים האחרונים, הגיע תורה של המישפוחה שלי לחתום את חגיגות הקיץ מעל התעלה J.

האח והגיסה נחתו בחמישי בצהרים, מותשים ונרגשים לקראת החופשה הראשונה שלהם בחו"ל בלי הילדים וגם אנחנו שמחנו על ההזדמנות הנדירה לבלות יחד כמה ימים רצופים מחוץ לקונטקסט המשפחתי.

המטרה: לנוח מהכל עם סטייק-סמים-ואלכוהול.

הפרעסר נרתם למשימה בעזוז והלעיט את האורחים בארוחות משובחות, ג'ויינטים מגולגלים בקפידה, יין ובירות בלגיות מחוזקות, פרליני חשיש ואפילו סופלה חשישקולד מרשים שהכין לקינוח.

התוצאות:

אח אחד מסטול ומנומנם להפליא;

גיסה אחת שתויה במיוחד;

שיט לילי ביזארי שאת רובו בילה האח בשינה עמוקה בפוזת 'אני-בטירונות-שטח-ולא-יצאנו-הביתה- שבועיים', כולל ברגע שבו נפתחו עלינו ארובות השמיים בעוז ומבול אימתני הספיג אותנו עד לרמת התחתונים;

שיט אחה"צ יפהפה ורווי שיחות נפש, כשהגיסה משיטה את הסירה ביד אחת וביד השנייה חובקת בעקשנות בקבוק יין;

טיול אביבי ברחובות ציוריים, שבמהלכו מתלקח סיבוב נוסף בויכוח הקבוע של הגיסה ושלי;

שיטוט בעוד אחד מאירועי הקיץ שמציפים את העיר, והפעם פסטיבל תרבות מקומית שטוף שמש ובירות (uit-markt).

המסקנות:

הרבה זמן עבר מאז שאחי נפגש עם קקטוס ההזיות סן פדרו וזכה לקונצרט פרטי מג'ון לנון וחברים. ההתמסטלות של היום היא לא מה שהיתה פעם;

כמות החשיש שמכניסים לפרלינים בקופי-שופס בהחלט אינה מספקת;

לכולם כבר נמאס מהויכוח הקבוע של הגיסה ושלי, ומסיבה זו ממש הוא נכנס רשמית לריטואל הדינמיקה המשפחתית שלנו;

זה שאירוע הומה אדם וצפוף זה עדיין לא אומר כלום. בעיקר כזה שמתייחס למוסדות התרבות המקומיים, יעני הולנדים, יעני לא משהו שאנחנו באמת מכירים;

כשמתלבטים אם לקחת מטריה לסירה או לא ובסוף מחליטים לא לקחת, ברור שיהיה מבול;

האח והגיסה הרוויחו כינויים חדשים: 'נחושתן' ו'דרמה-קווין'. הסיבות שמורות במערכת.