לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


פעם הפרעסר ואני גרנו באמסטרדם עם הגולים והגויים. עכשיו הפכנו לזוג פלוס אחד, ואנחנו מתגעגעים לתעלות מהלבנט.

כינוי: 

בת: 54





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2005

מבזקים פריכים לשבת



ראש השנה דופק בראש ואנחנו מתכננים ארוחת ערב שלווה ואינטימית אצל העורך ובבילון-מן, בתוספת חברתם המענגת של האדווקט (שנותר בודד, יען כי רעייתו ובנו היקרים בסיבוב שופוני במולדת) והבנזוג הישראלי של אסתר המהממת. אממה? שתי האחיות השיקסע'ס של בבילון-מן מגלות סקרנות אנתרופולוגית ורצון עז להצטרף, ואנחנו שוברים את הראש איך לרצות אותן בארוחת חג יהודית אקזוטית. ז'תומרת בטח שננגב תפוח בדבש, אבל מה לגבי אפקטים המקבילים בעוצמתם להגדה, אפיקומן, סביבונים או חנוכייה? יהודים יקרים, עוצו עצה!


 

חדר כושר, ביקור שני: שיעור אירובי-קומבינציה של אגנס הווילדע חייה (חיה רעה!). שעה תמימה של קפיצות נמרצות מלוות בהנפות ידיים ורגליים. קשה. קשה. העורך קיפצץ מאושר ומזיע כאילו אין מחר, אני נזקקתי לעשר דקות של ישיבה בתנוחת הכן-גופך-להתעלפות וגמיעת בקבוק מים שלם כדי לצלוח את המשך השיעור. אינשאללה הביקור הבא יהיה טאי-צ'י נינוח.


לפני שבוע יצא לחנויות הספרים הקרובות לבתיכם ספר חדש שכתב מישהו שאני מכירה היטב (ולא, אני לא מעוניינת לפרט). הספר נקרא לך לעזה, ובינתיים קראתי פרק אחד שהתפרסם פה, ואהבתי לאללה. טוב, גם לי יש עבר נח"לאי אז זה כאילו לא חוכמה, אבל תאמינו לי- זה לא משנה בכלל. צבא זה צבא זה צבא. טראומה זו טראומה. בקיצור תקראו, תגיבו בטוקבקים (אוהדים! רק אוהדים!) וחוללו באאאז בחנויות J.


 

הוריי! הוריי! הוריי! מצאנו מסעדה משובחת! באמסטרדם!

אתמול שברנו את חרם המסעדות שלנו לכבוד יום הולדתו של העורך. מכיוון שמדובר בצמחוני מתוסכל שהאפשרויות הקולינריות הדלות שהולנד מציעה לו מייאשות אותו תמידית, החגיגה נערכה במסעדה צמחונית. אתם יכולים לנחש שהפרעסר צמא הדם התייצב במסעדה שפוף ראש ונטול ציפיות, אבל- גבירותיי ורבותי- מהפך!

 

Betty's

Rijnstraat 75

020-6445896

www.bettys.nl

(המטבח פתוח עד 21:00. בימי שני ושלישי המסעדה סגורה)

מה הקטע? מסעדה צמחונית שהומלצה לבבילון-מן. עינוג יומולדת לעורך שבדרך כלל נאלץ ללחך סלט מסוג זה או אחר בזמן שאנחנו מסתערים על סטייקים.

המיקום: הרחוב הראשי של שכונת מגורים חביבה בדיוק מחוץ למרכז (קרוב לאזור המוזיאונים).

העיצוב: מסעדה קטנה וביתית, העיצוב סתמי עם נטייה לסר טעם.

האווירה: אינטימית להפליא. המלצר הוא גם בעל הבית, גבר חרוץ וממושקף במראה סולידי-על ועיניים מתרוצצות, שמתייחס לתפקידו בכובד ראש. "הוא יהודי!", קבע בבילון-מן בביטחון אחרי מבט ראשוני באיש (שבאמת נראה כמו חנון אשכנזי טיפוסי כבן 50). רגע לפני שמחינו על הקביעה הגזענית גילינו בתפריט שלל אנקדוטות ומנות מבית רוחל'ה ודוד מפולניה. מזל שגפילטע-פיש זה לא צמחוני...

האוכל: שיהיה ברור, לא מדובר באוכל יהודי מזרח אירופאי. התפריט כולל מגוון די מרשים של מנות על טהרת הצומח, כמעט כולן משובחות ומסגירות בישול מוקפד ומלא באהבה לאוכל, מבוסס על חומרי הגלם הכי טריים ואיכותיים ושילובים מקוריים, מעניינים ומיוחדים של טעמים. למנה הראשונה הפניק אותנו האשכנזי בחומוס, פלאפל ופיתות עם טעם של בית. אחר כך זרמו לשולחן מיני סלטים, קישואים ממולאים, סמבוסה, קיש, אנטי פסטי וצ'יפס פריך. והקינוח, הו הקינוח... עוגת תפוחים מסורתית, בראוני שוקולד פאדג'י אלוהי, קפה שחור ותה עם נענע להקלת העיכול של כל המסה הזו.

מחיר: סה"כ 140 יורו לארבעתנו (עבור מנות ראשונות, עיקריות, 2 קינוחים, שתייה חמה ובקבוק יין). מצד אחד יקר לאללה לאור העובדה שמדובר במנות צמחוניות, מצד שני- הלללו!!!! מתי נהנינו ככה מאוכל בפעם האחרונה? ומי כמונו יודע כמה יקרים פה חומרי הגלם האיכותיים וכמה השקעה דורשות המנות האלו, הרבה יותר מצליית נתח בשר. בקיצור, לגמרי שווה את זה.

שירות: לאורך כל הארוחה הפגין האשכנזי מסירות שובת לב למנות וחביבות כובשת- פשוט לארוז אותו ולקחת הביתה. ממש אמץ לך חיה... בכל פעם שהוא חלף ליד השולחן שלנו הוא וידא שהיין שלנו סיים 'לנשום' והתרגש מניחוח בוקה הווניל בכוסות שלנו. בכל פעם שהרעפנו עליו מחמאות על האוכל הוא זרח מתענוג, וכשלקחתי את הביס הראשון מקינוח השוקולד הפלאי ראיתי איך הוא מציץ עלי במתח מפינת החדר, סקרן לתגובה שלי. העורך משוכנע שמאחורי החזות הקצת ביזארית שלו מסתתר סוטה מין עתיר דמיון. ייתכן, אבל עדיין מדובר בבונבון אמיתי.

סיכום: שזה לא לתאר! לא דמיינתי לעצמי שיבוא היום שבו מצד אחד שלי יישב העורך ויגנח בהנאה מכל מנה כאילו חווה אורגזמה משולשת, ומהצד השני יישב לו הפרעסר, יטעם מכל מנה בכובד ראש ויהנהן מולה בהשתאות ובפליאה, בעודו ממלמל: "המממ... מעניין... איזה שילוב נכון של טעמים... איזה מרקם... המממ... פשוט מצוין". וגר קיש עם כבש J.


 

אפרופו אוכל שטעים לנו,

לפני כמה ימים נפטר חנוך (חני) פרבר: בשלן בחסד, עורך 'על השולחן' בעבר, כותב ספרי בישול מוערך, אוהב אוכל אמיתי וגם השף שהרשה לפרעסר להתערב לו בבניית התפריט לחתונה שלנו, ומי שבישל בעצמו את האוכל שהוגש בה.

היה לנו נורא נורא נורא עצוב לשמוע L.

 

 

 

 

 

 

 

שתהא שנה בלתי נשכחת לכולכם!

שמחה וצהלה מחוץ לתעלה

 

נכתב על ידי , 1/10/2005 19:11   בקטגוריות אוכל&catdesc= אוכל&catdesc= אוכל  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , יצירתיות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMiss Vegel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Miss Vegel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)