קיבלתי עדכון מהחזית הצרפתית והמצב אפילו יותר חמור משחשבתי.

אווירת המילואים התחילה ברגע שארבעת מיודעינו עלו על האוטובוס מז'נבה לאתר הסקי שמעבר לגבול. שניים מהחבורה (לא חשוב מאיזו עדה) התחילו להפליץ כאילו אין מחר ולהשוות בעונג בין יכולות המטבוליזם שלהם. אחר כך כולם דיברו על נקבות, אבל זה אך צפוי ולכן לא נתעכב על זה.

אתר הקלאב-מד קיבל את פני ארבעת המופלאים בהמנון האגדודו, ארוחת ערב שכללה

אוכל ואלכוהול בלי הגבלה ואחריה מופע מביך של זמרים בבגדי פרעונים ששרו בארבע שפות, כולל עברית. וכאילו שזה לא היה ביזאר מספיק, הערב הסתיים במופע קסמים כושל. אכן, עוד אחר צהרים נינוח עם צוות הבידור על שפת הבריכה באילת.

הפרעסר ההמום אימץ מיד פתרון שמן הסתם ילווה אותו הלאה עד לסיום החופשה- לשתות עד אובדן חושים. כנראה שזה עובד מעולה, כי הוא כל הזמן רואה צרפתונים מתפלשים בשלג ומתגלגלים מצחוק, לבושים ג'ינס וטי שרט בלבד.

הבוקר עלה והביא עמו את יומם הראשון של הפרעסר ופזפז בחוג למתחילים. זה אומר ללמוד את הבייסיק של הגלישה במדרון של הילדים, ואני מתכוונת לילדים בגילאי שלוש-ארבע... (דרך אגב, איזה הורים ישראלים היו מסכימים להשאיר את הפעוט שלהם בוכה בכי תמרורים בידיו של מדריך זר בזמן שהם גולשים במדרונות של הגדולים?).

אחרי שעתיים של אימונים חזרו להפסקת צהרים קלה שכללה כמה נקניקיות והרבה הרבה מרגריטות, ואז חזרו לשטח וחולקו לשתי קבוצות: הממש גרועים ואלו שגרועים פחות. אני שמחה לבשר שהפרעסר ופזפז שובצו להקבצה א' והביאו לנו הרבה כבוד .

הפרעסר אומר שהיה קשה לאללה, אבל אם מתגברים על הסבל הפיזי יש בהחלט פוטנציאל להנאה. אם כך ממשיכים ליום 2.

בצד השני של ההר התחילו הקפריסאי והאופטימיסט את חוג הסנובורד. הקפריסאי, שנוהג ללהטט על סנובורד מדי סופשבוע בקפריסין (בחיי!) הדהים את המדריכים בטכניקת הפרי-סטייל הפרועה והאוטודידקטית שלו ומיד אולץ להירגע ומיד. חוצמזה הוא דאג לחברי הצוות שלו והביא אתו מחוות הדגים שלו ארבעה מכשירי קשר, שחלילה לא ייפול אף אחד מהחבר'ה בשבי האויב בעודו ממתין ליחידת חילוץ. ממה שהספקתי לשמוע ברקע כשדיברתי עם הפרעסר, השימוש הנפוץ שנעשה בינתיים במכשירי הקשר האלו היה משחק 'תו השעה' המיתולוגי בין החדרים.

{האופטימיסט: "פיפס... פזפז, שומע?"

פזפז: "ח^צפץ... שומע, שומע".

האופטימיסט: "זהה... פיפס... את השיר הבא!"

פזפז: "שומע, קדימה...ר%#".

האופטימיסט: "מי שר- 'יש חגיגה! יש עוגה'?"

הקפריסאי: "יאללה, להתעורר! עוד רבע שעה כולם בלובי!"}

בי נשבעתי שביום רגיל מדובר במיטב בחורינו. מלח הארץ. הקרם דה לה קרם .