האם זו ציפור?

האם זה ניסים גרמה על סקטים?

לא, זה לורן ווזי!

תעלומה קטנה התגלעה בימים הראשונים במועדון, כשכל מיני צרפתונים נרגשים ניגשו אל הפרעסר, בדקו אותו בקלוז-אפ ומלמלו בהשתאות: "אוללה, לורן ווזי, סה פה פוסיבלה!".

'מה לעזאזל?', תהה המתולתל והניח לעניין כי הרי ידוע שאין גבול לטירלול הצרפתי.

בלילה האחרון גילה לו הצרפתון החביב עליו בקלאב (או שמא ב-קלוב) שהסיבה לפליאה היא הדמיון המטריד בינו לבין זמר צרפתי וותיק בשם לורן ווזי. הפרעסר מיהר להתקשר לבקש שאגגל את שמו של הברנש ואראה על מה המהומה. כבר בתמונה הראשונה דמעות הציפו את עיניי, שטפו את לחיי וצחקתי כל כך הרבה שהפרעסר נאלץ לנתק את השיחה עד שאני אירגע. טוב, חלקכם בודאי יגיבו עכשיו בדיוק כמוני:

מצד אחד כל כך לא דומה לפרעסר. מצד שני אני יכולה להבין על מה ולמה רחשו הצרפתונים. מצד שלישי אם הפרעסר ימשיך לגדל את התלתלים שלו, יש מצב שגם אני אתחיל לקרוא לו לורן.

הנה תמונה ישנה של ווזי, מהימים שהוא עדיין לא הזכיר בכלום את יזהר כהן. זה כבר יותר דומה, לא?

אז או טו טו ליל הסדר. הפעם זו היתה אמורה להיות ארוחה אינטימית באיזי אצל העורך ובבילון-מן, אבל איכשהו יצא שנהיינו שמונה ולכן הפארטייה הועברה לתעלה שלנו. בלי פקקים ובלי עצבים. חג שמח לכולם, איפה שלא תחגגו אותו.