לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


פעם הפרעסר ואני גרנו באמסטרדם עם הגולים והגויים. עכשיו הפכנו לזוג פלוס אחד, ואנחנו מתגעגעים לתעלות מהלבנט.

כינוי: 

בת: 54





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2006

אללה איסטר ולהקתו


מהנימוס חגגנו גם את שני ימי הפסחא. כאלה אנחנו.

 

ביום הראשון החלטנו שזה ממש ביזיון שאנחנו גרים פה כבר שנה וחצי ועדיין לא מכירים את השכונות הצפוניות של העיר, אלו שניתן להגיע אליהן בין היתר במעבורות שיוצאות מפאתי תחנת הרכבת המרכזית. שכנענו את העורך ובבילון-מן להצטרף אלינו לטיול אופניים קצר בצפון העיר (כשהפרעסר מרכיב אותי כמובן. זה לא רע, האמת) שנחתם במסעדונת על שפת ה-IJ שנקראת וילהלמינה דוק. שם רבצנו בניחותא, שטפנו ערימת כנפי עוף עם בירצ'ה לבנה קיצית וצילמנו את התמונות האלו:

 


 



 


חוט פור דוממה, בחיי שזרחה פה השמש קודם!

 

בערב הוזמנו לארוחה אצל ג'ניס וטראוויס, כנראה שהם הרגישו מחויבים אחרי ליל הסדר, החמודים. ג'ניס בישלה טעים והאווירה היתה חזיילך. ראינו אתV for vendetta  ויסלחו לי כל מעריצי היוצרים של מטריקס, אבל קקה סרט. מבחינה קולנועית הוא אולי עשוי מצוין בלה בלה בלה, אבל ההתרחשויות כל כך פשטניות, דמגוגיות וצפויות שהמחשבה המשועממת מרחפת למקומות אחרים. המחשבה שלי, למשל, ריחפה היישר אל הסרט ההוא שהיו מראים לנו בביצפר ללמדנו פשיזם מהו. 'הנחשול', זוכרים?


 

 

ביום השני של החג יצאנו לשייט על סיפונה של מיה לציון הפתיחה הרשמית של עונת הרחצה. אז מה אם בחוץ עדיין אפור וקר, כשמתעטפים טוב טוב במעיל ובצעיף כמעט ולא מרגישים את הבריזה על התעלה. נניח.

השייט קיבל תפנית מפתיעה כבר בתחילתו, כשגרמנייה מבוגרת חמושה במצלמה עצרה אותנו ושאלה איפה ניתן לשכור סירה קטנה כמו שלנו. הסתבר שהיא ובעלה מצלמים את אמסטרדם לסרטון הסברה לתיירים אמריקאים וגרמנים או משהו כזה, והם חיפשו זוויות צילום מיוחדות. טא-דם! בבילון-מן נדלק מיד: גם אפשרות לקחת חלק בהכנת סרטון הסברה לעיר וגם הזדמנות לספר לאנשים חדשים את כל האנקדוטות שלנו כבר נמאס לשמוע, ועוד בגרמנית! וואו!!!

אחרי התייעצות קצרה החלטנו להזמין אותם להצטרף אלינו לשיט ולבקש מהם שישלמו על הדלק בתמורה. וכך היה. הצטופפנו שישה אנשים בוגרים על קליפת האגוז החלושה שלנו ויצאנו לדרך. הגרמנים צילמו ללא הרף בסטילס ובוידיאו, ובמהרה הפכה דווקא מיה לאובייקט לצילומים מצד כל יושבי הסירות והולכי הרגל מסביב. בהחלט חוויה.

 


וכאן מימין בית אנה פרנק. שמעתם עליה?

 


הפרעסר, מפרש אנושי מתנפח

 

 

 

אירועי הסופשבוע הארוך נחתמו בצפייה משותפת עם העורך ובבילון-מן ב-הפסיון של ישו שהוקרן בטלוויזיה לכבוד החג. לצערי גם על הסרט הזה אני הולכת ללכלך, יען כי אכן מדובר בסרט דוחה ואנטישמי במיוחד. כאילו, מקובל עלי שההנהגה היהודית דאז יזמה את מותו של ישו, שהלוא היא בודאי חששה מהתחזקות הכופר המשיחי על חשבונה וככה התנהלו העניינים בימים ההם, אבל ראבאק- איפה בברית החדשה כתוב שהיהודים חסרי הלב והנשמה התענגו על כל הצלפה בגבו של יהושע המעונה ואפילו לא מצמצו לרגע? פחחח. אפילו בין הרומאים, שגם יצאו חארות בסרט, היו כמה דמויות מיוסרות שגילו קצת חמלה, כולל פילאטוס בכבודו ובעצמו. מעניין, לא זכור לי שבספר קוו ואדיס הוא היה כזה צדיק... בכל מקרה, צפינו בסרט בגבות קפוצות ובשלל טענות וגידופים לגבי 'חורים בתסריט' .

מסכן בבילון-מן. לא מספיק שהוא גם קתולי וגם הומו, הוא גם מצא את עצמו עם בנזוג יהודי שמסרב להתנצל על זה שהוא הרג את ישו.

 

חג פסח שני שמח לכולם

שמחה וצהלה מעל התעלה J

נכתב על ידי , 18/4/2006 20:53   בקטגוריות מועדים לשמחה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , יצירתיות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMiss Vegel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Miss Vegel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)