פארק שעשועים מאולתר בשכונה מעולה שגילינו במהלך שייט בסירה של מיגל (שימו לב להתרחשויות על הגשר):

וגם יום בנות עם הסמנכ"לית ואלה הקטנה על שפת האגם הקסום ששוכן בקצה השכונה שלהן. זה אומר השתכשכויות במים עם שאר הזאטוטים ואמהותיהן הטופלס, ריכולים על הדשא וארוחת ילדים במקדונלדס. חזיילך:

אבל הלילה צנחו הטמפרטורות ביותר מעשר מעלות והגופייה האוורירית והמיוזעת של אתמול שוב פינתה מקומה למעיל ושיער נוטף גשם. יאללה, בחזרה לשגרת הקיץ האבסורדי. בעצם לא ממש שגרה, הרי יש הפנינג ספורטיבי-תרבותי-פוליטי-הורמונלי-עולמי יו נואו, ואם בארץ הקודש כולם מתחרפנים מהמונדיאל רק תארו לעצמכם מה קורה פה בממלכת הכדורגל הכתומה. הנה רמז:

אין בית עסק שלא מקשט עצמו בכתום, אין רשת חנויות שלא יוצאת במבצעי מרצ'נדייז מונדיאל סופניים ואין בית קפה או בר שלא מקרינים את המשחקים על מסך, מצ'וקמק ככל שיהיה. האווירה נורא חגיגית והעיר- שגם בימים כהרגלם שוקקת זרים מכל הגלובוס, מוצפת אוהדים מכל הנבחרות. ופה אגב אף אחד לא מעלה על דעתו לשלוח את הנשים לפעילויות ענוגות, רגישות ומבושמות כדי לצלוח את הטורניר הזה בשלום... אני באופן אישי מבסוטה מכל העניין. לא, אני לא עומדת להתפייט על משמעות המשחק ונבדליו ברבדים השונים של חיי (עוד כתבה רגישה וטרחנית של האדון קיפניס על חוויית הכדורגל כאמצעי הבונדינג האולטימטיבי לאב לבן ולכל המתעניין ואני מפסיקה את המנוי הדמיוני שלי לבלייזר, בחיי). בימים כהרגלם יש לי עניין אפסי בכדורגל וקהל אוהדיו אבל אלו לא ימים כהרגלם ואם אנחנו כבר במדינה שאשכרה משתתפת במונדיאל בקביעות, לא נשב באיזה בר עם הנייטיבז ונזמרר הופ הופ הולנד?! בטח נזמרר וגם נשלוף את הצ'ופצ'יק הסודי שהופך את הכובע הבווארי הירוק למגה-פון שפיץ הולנדי במשיכה קטנה (מרצ'נדייז שוס של הייניקן, עזבו). מבחינתי זו בכלל סגירת מעגל, כי המונדיאל היחיד שראיתי בחיי באופן רציף היה ההוא עם נבחרת הולנד של ואן-בסטן וחוליט (משום מה הייתי משוכנעת אז שההולנדים הם הגברים הכי שווים בתבל. כה צעירה ותמה, כואב הלב), והנה אני פה בשפלה, עוקבת בעניין אחר הנבחרת הכתומה תחת שרביט המאמנים של אותו הואן-בסטן. שיואו, לא קארמה מטורפת? הופ הופ הולנד!

(כן, מיותר לציין שהפרעסר אינו אוהד כדורגל, או כל ספורט שהוא לצורך העניין)

בהמשך לו"ז הקיץ שלנו יש לצפות לטעימות משלל הפסטיבלים שהעיר מציעה בחודשים הקרובים ולטיול קמפינג בסקנדינביה באוגוסט עם העורך ובבילון-מן, אבל קודם בואו נראה איך נעבור את החודש הקרוב עם סמסטר הקיץ של הפרעסר. הצפי: בקושי רב .

ולסיום סיומת: יקירנו תיקולי1 נסע לחודשיים וחצי של מלאכת קודש באזור סן פרנסיסקו והחליט לכבד את כולנו בבלוג דיווחים מהשטח. כיפאק היי, קבלו לינק ושאו ברכה.