ערב יום ראשון (מוצאי שבת)

המפגש לארוחת הערב עם ב' הוגדר כהצלחה גדולה. בזמן שחיכינו שיתפנה שולחן במסעדונת מסבירת פנים שאיתרנו, הספקנו ללגום בירה בשני ברים שונים מעבר לרחוב, כך שהתיישבנו לשולחן מבושמים ומחויכים. האוכל היה טעים, הארוחה קלחה והאלכוהול זרם. שוב- חזיילך, עד כדי כך שבו במקום החלטנו על ייסוד מסורת שבועית חדשה, שבה פעם בשבוע ניפגש וננסה מקום אחר. כיפאק היי על מסורות חדשות.

באחת בלילה נפרדנו מ-ב', והחלטנו להמשיך הביתה ברגל. האוויר היה צלול, הירח היה מלא והתעלות היו מוארות באופן ציורי במיוחד. באמצע הרגע הקסום הזה, נזכרנו שבדיוק לפני שנה היינו כאן בחתונה של א' ו-נ'. נזכרנו גם שהחלטנו אז שלא משנה מה- שנה מאותו יום אנחנו כבר נחיה באירופה. הצליח לנו!

והיום שוב שוטטנו במרכז. כיאה לסופ"ש, הקאלברסטראט היה עמוס לעייפה בתיירים ושופרים להוטים. לאור שלטי ה-SALE, חרגנו ממנהגנו ונכנסנו לכמה חנויות (לוודא שיש עוד דברים לרכוש בעיר מלבד תפוחי אדמה וסבון מקלחת...). בדרך חזרה הביתה עצרנו בקופי-שופ קרוב (ההוא עם החתול המסטול שמסניף את המאפרות באופן קבוע), ולרוע מזלנו התיישבנו ליד אמריקאי מחושש ומחופף. הוא ניסה נואשות לנקות את מקטרת החשיש שלו, ואנחנו הצענו פתרונות יצירתיים. כשהוא שמע שאנחנו מישראל, הוא פער עיניים (אדומות) בהתרגשות, ואמר: "Israel? no shit! Wow…so, are you a Jew??????? Wow…" . נשבעת, זה אמיתי. בעודי מנסה להבין האם ייתכן שאנחנו היהודים הראשונים שהוא נתקל בהם בחייו, הוא כבר היה בטראנס: "So, do you love Sharon? Can you be against him? How is Israel now- is it a police state?"

ואז הוא פשוט המשיך לברבר עוד ועוד על היהודים בארה"ב ועל היהודים בפריז (שם הוא חי, מסתבר), ולשאול אם יהיה לו קל למצוא עבודה בארץ כמורה לאנגלית, ואיפה מוצאים חשיש טוב בישראל... נמלטנו בעור שינינו מהמקום, ומדי פעם הצצנו אחורה, לוודא שלא עוקב אחרינו אמריקאי מטורלל עם מקטרת. אני כבר מצפה בהתרגשות למפגש התמוה הבא, עם איזה פסיכי חדש.

טוב, שאריות הצלי מאתמול מתחממות בתנור, ואני אתפנה לטובת חיפושים ברשת אחר המלצות לבילוי במינכן. הלילה נלך לישון מוקדם, כי ב' אוסף אותנו ב-04:30 בבוקר!!!

הכל טוב, והכי חשוב- אנחנו עדיין מחוץ לתעלה.