אז אתמול בילינו ב-Efteling – פארק השעשועים הכי מפורסם בהולנד, אם לא באירופה כולה. ב' הזהיר אותנו שעלול להיות מאוד עמוס, מכיוון שזה יום החופש האחרון של הילדים לפני הלימודים. כמובן שזה רק דיכא את הפרעסר יותר...

ברוב חוכמתו, ב' הוביל אותנו למקום בשעת אחה"צ- כשרוב ההמונים כבר בדרכם החוצה, ואכן נהנינו מתורים קצרים למתקנים (הכל יחסי). מכיוון ש-ב' מכיר את המקום היטב, הוא בנה לנו תוכנית מדורגת של אטרקציות- מהחביבות והמתוקות, דרך המשעשעות, ועד למרעידות הבטן, וכדרכו, תיבל את העניין באנקדוטות היסטוריות ותרבותיות. אין לי מושג איך זה בפארקים האמריקאים הגדולים, כמו דיסניוורלד, אבל אפטלינג התגלה כמקום נינוח וידידותי, גדול אך אינטימי למדי, מצועצע אבל מאופק, בקיצור- אמסטרדמי. בסוף כל מתקן יש עוד הזדמנות לנשנש משהו, הפחים מדברים אליך (וגם תוקעים גרעפסים חינניים), התורים נשמרים באופן מופתי (ומעורר קנאה), ויש הרבה ירוק ומים מסביב. מ-ע-ו-ל-ה לילדים! ואכן, ב'- שהוא ללא ספק ילד מגודל במיוחד, התרוצץ ברחבי הפארק באושר, תוך כדי שהוא נוזף בנו על האיטיות שלנו (הלו!!! לנו, בניגוד אליך, אין רגליים באורך מטר שמונים!!!), והאיץ בנו לנשנש את הנקניקייה במהירות, כי הפארק נסגר בעוד שעתיים ועדיין לא עשינו את הפירניה, פטה-מורגנה...

אוי! כרגע נכנס לסלון שלנו חתול!!!!!!!!!! מאיפה הוא הגיע???????

בסיומו של עניין יצאנו אחרונים מהפארק (ב-21:00), רטובים ומסופקים. בדרך חזרה לעיר אספנו את אסתר, חברה טובה של ב' ממקום העבודה האחרון שלו בישראל, שהוא מגדיר שהיא עבורו מה שאני עבור ש'. זה היה מפתיע ונעים לשמוע. להעצמת הדמיון בין אסתר לביני, אוסיף שהיא התחתנה עם בחיר לבה (הישראלי) בדיוק ביום שבו הפרעסר ואני התחתנו (לא יאומן- זה התרחש לפני חודש בדיוק. כפיים!). זו הסיבה לפיצול המבאס שנכפה על ש' ו-ב', זה ל"כד קפה" וזה לטירה קטנה בהולנד...

אבל כאן מסתיים הדמיון ביני לבין אסתר. מדובר בבחורה הולנדית נוצרייה (בעלת שם יהודי להפליא), שהספיקה לחיות באמסטרדם, פריז וראשון לציון, לטייל באירופה ובאפריקה, להתאהב בבחור ישראלי וגם להתחתן אתו. הסיבה שבניגוד למנהגי אני חושפת את שמה בבלוג, היא שבעוד ימים ספורים היא תמריא לשלושה חודשי התמחות בקטמנדו מטעם ארגון "יוניצף" (היא לגמרי בעניין של עזרה למדינות העולם השלישי). בעלה יצטרף אליה בתום ההתמחות, ויחד הם ימשיכו לטיול ארוך במזרח. פטפטנו אתה במשך יותר משעה (בזכות פקק תנועה בן 9 ק"מ בדרך חזרה לאמסטרדם), והיא מקסימה למדי. אני מקווה שעוד נהיה כאן כשהם יחזרו.

זהו להפעם. הפרעסר נמצא ביום היכרות באוניברסיטה, השכנים בדירה לידינו סוף סוף הפסיקו לדפוק בקירות ולקדוח, ואני אלך לקרוא עוד קצת בספר ולהמשיך הלאה ביום הנינוח שלי, כי העיקר שאנחנו עדיין מחוץ לתעלה.