| 9/2004
 תעלה על שום מה?
כמה הבהרות קצרות, לאלו מכם שביקשו הסברים לפרטים מסוימים שנכתבו בבלוג (מספר זעום של מגיבים אמנם, אבל לפחות אתם מתרכזים בחומר! כפיים).
המגשרת, בת 32 מת"א: מה זה חזיילך??
מדובר במילת סלנג הולנדית ידועה, שבאה לתאר אוירה ייחודית של כיף והנאה. אין מקבילה ברורה בעברית, אך האפשריות הקרובות הן: אחלה, מאאאגניב, סבבה אחי, מאמם, ממש כיף, מה-זה מיוחד, שווה לאללה.... (הצעות נוספות יתקבלו בברכה. קדימה, תיקולי!). וכן, זה אכן נשמע כמו יידיש.
הברסאית, מסרבת להסגיר את גילה, מברצלונה: למה זה טוב להיות מחוץ לתעלה? מה כל כך רע בפנים?
מעשה במקרה שכך היה: לפני 10 שנים עברתי לגור בעיר הגדולה. כמנהגי באותם ימים (ואת, מכל האנשים, צריכה לדעת), סירבתי להיכנע ללחץ המשפחתי, שדרש ממני עדכון טלפוני יומי על מעללי. כך חלפו כמה ימים רצופים בהם לא השמעתי קול, ואפילו לא הגבתי להודעות (לא בכוונה, הייתי עסוקה בין הלימודים למלצרות). בשעת לילה מאוחרת שמעתי הודעה שהשאיר לי אבא בזו הלשון: "איפה את? לא שומעים ממך! למה את נעלמת ככה? לפחות תתקשרי להגיד שהכל בסדר! אחרת, מאיפה אני יכול לדעת שאת לא זרוקה לך באיזו תעלה, ואין אף אחד שיעזור לך???..."
ההודעה הפכה מיד לקאלט אלמותי עבורי ועבור חבריי, ומלווה אותי מאז בכל אשר אפנה. כלומר- להיות בתוך תעלה= מצבי רע ואני זקוקה לעזרה. לכן שואפים תמיד להישאר מחוץ לתעלה, ולכן זה מקסים במיוחד שבחרנו לחיות בעיר התעלות.... לא פלא שהבלוג נקרא "זרוקים בתעלה".
החבר'ה, בני שלושים פלוס, מת"א: מי לעזאזל הם הברסאים, ומה מעשיהם בלוח המודעות שלנו?
הברסאים הם חברתי הותיקה ד' ובעלה ח'. אלו שהתחתנו בפרטיית טראנס שמשקיפה על הכנרת, ויום אח"כ נעצרו ע"י המשטרה כשהם משכשכים את הרסטות שלהם בירדן. אלו שלפני שנה עזבו הכל ונסעו לחיות בברצלונה, העיר המכונה בפי תושביה- ברסה (ומכאן- הברסאים).
והם בין הפעילים ביותר (כפיים!) בבלוג שלי, שהוא בשום פנים ואופן לא לוח המודעות שלכם :-)
עדכונים שוטפים
עלי להזדרז ולהתארגן לטובת עוד שיטוטים במרכז עם העורך (מרתון שש-בש בקופי שופ אברקסס...), אז כמה קטנות:
1. הקונטסה הפעילה את קסמיה, הסתחבקה עם אחת הצנוניות, בדתה מליבה סיפור קורע לב, אך לשווא. היא תנסה לדבר עם צנונית אחרת בהמשך היום, אך נראה שאין מנוס.
2. שוחחתי עם מר שומכר- דיקאן הסטודנטים של הפקולטה העתידית שלי באוניברסיטה, והצלחתי לשכנע אותו לצאת מגדרו ולכתוב עבורי מכתב שמבקש מהשגרירות לנסות לזרז את אישור הויזה שלי. הוא הבהיר לי שהוא לא מאמין שזה ישנה להם משהו. בכל זאת שווה לנסות.
3. השביתה המחורבנת בארץ מטרפדת לי פריטים רבים שחיוניים לי להגשת הויזה, כגון נחיתה בנתב"ג, הוצאת תעודת לידה ממשרד הפנים, אישור מהבנק שאני מליאאאנית, וכו'. כיפאק לעמיר פרץ.
4. שלומו של הפרעסר ממש בסדר. הוא לא הוזכר רבות לאחרונה, אך זה רק בגלל שהוא השכיל להתנהל מחוץ לבועת הנרגנות הקונסוליארית שלי... הוא לומד, עובד, אוכל סדיר וישן מינימום 6 שעות. הכל טוב, והכי חשוב- אנחנו עדיין מחוץ לתעלה!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
