לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


פעם הפרעסר ואני גרנו באמסטרדם עם הגולים והגויים. עכשיו הפכנו לזוג פלוס אחד, ואנחנו מתגעגעים לתעלות מהלבנט.

כינוי: 

בת: 53





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2004

התעלות בידינו!


אחרי 10 ימים של חופשת מולדת חזרתי אל חיי האירופאיים. דווקא תכננתי פוסט-עדכון-בזק צוהל בבלוג, אבל אז התיישבתי מול המחשב וראיתי שהיה אסון בטאבה.
)-:

ספירת נוכחות
נזכרנו שהסמנכ"לית בדיוק משתכשכת בחופי ראס א שטן, בחופשה קצרצרה שלשמה הטריחה עצמה מאמסטרדם בתחילת השבוע.
לקח לנו שעה תמימה לאזור אומץ להתקשר אל בעלה, שנותר מאחור, לברר אם בכלל שמע על האסון, ואם שמע ממנה. אז כן, היא אכן היתה שם ומיד שלחה לו SMS שהכל בסדר...
והיום הזכירו לי אמא א' ואמא ב' (מצטערת בנות- אני יודעת שאתן לא מתות על הכינוי הזה, אבל אותי הוא ממש משעשע...), שגם חברנו הותיק "הגולגולת", נפש בחצי האי עם זוגתו. אל דאגה, לכולם שלום.
ובעוד ספירת הגופות נמשכת, אצלול לי חזרה פנימה, אל עולמי הצר מעולמה של נמלה, ואדווח על מסעי חוצה היבשות.

אוללה, סה-לה-וי
ברוב חופשת המולדת שלי הייתי טרודה להפליא בחיפושים אחר דרכי חזרה. מכיוון שלא יכלתי לנחות ישירות בהולנד, חיפשתי נחיתה רכה במדינה שכנה, ממנה אקח רכבת מהירה וסופר אלגנטית ליעדי הסופי (הפרעסר!).
מהר מאוד נפלו אופציות פרנקפורט ובריסל- מסיבה לא ברורה הן לא מועדפות על הנוסע הישראלי,בעיקר בחגים- ונותרתי עם עיר האורות, הלוא היא פארי(ז). כמוצאת שלל רב, התנפלתי על ידידי הצפרדעון הפריזאי (אולסו נואון אז- "משחרר העטלפים"), אך לתדהמת שנינו- הסתבר שבדיוק ביום הנחיתה שלי הוא בנסיעת עבודה במערב צרפת. ועל זה נאמר- "פפפפ... מררררדדד... אוללה... סה-לה-וי". צרפתים קקה.
ואז החלה שגעת השדים וקדחת היועצים לגבי המשך דרכי. לאחר סינון ממושך, האופציות שנותרו לי היו:
1. לנסות לעלות על הרכבת הישירה האחרונה מפריז לאמסטרדם, שיוצאת בשעה 18:55. הבעיה היא שהנחיתה תוכננה ל-17:00 (במקרה הטוב- בכל זאת צ'רטר!), והרכבת יצאה מתחנת צפון, שנמצאת במרחק 30 דקות נסיעה ברכבת משדה התעופה. גבולי, לאללה גבולי. ולא זול בכלל.
2. לשריין לעצמי מקום באוטובוס הלילה הישיר שיוצא ב-23:30, ולהעסיק את עצמי עד אז בהתברברויות נינוחות ובנסיונות לפלס דרכי משדה התעופה אל התחנה הנכונה. ארוך, מתיש, אך בטוח וזול.

ברוכים הבאים לסרט שלי!
כמובן שבחרתי באופצייה הבטוחה. הללללו, אני מגה-חננה! בלב כבד הזמנתי לעצמי כרטיס לאוטובוס, וניחמתי את עצמי שאחרי הנסיעות בהודו, הכל קטן עליי, ולהתראות לך, מפונקת קטנה ומושחתת!
הטיסה עברה ממש בשלום ובערך בשעה 17:30 כבר מצאתי את עצמי משוחררת מבית הנתיבות. האח הידד על הזריזות! מרוב סיפוק נפתח אצלי חלון הזדמנויות חד פעמי לאקטים ספונטניים- באשר הם- והחלטתי להכות בברזל בעודו לוהט ולפצוח במירוץ עצבני אל הרכבת. הפרעסר הוא זה שייעץ לי על זה בליל אמש, עם הטיעון המוחץ שבמילא אין לי מה להפסיד מכיוון שעלי לשרוף שעווותתת עד לאוטובוס...
טוב, אז בהחלט התברברתי פה ושם באיתור האוטובוס שיוביל אותי לרכבת, שתוביל אותי לתחנת צפון, ממנה יוצאת הרכבת הבינלאומית. ושוב התברברתי בריצה שכולה ייאוש וחוסר אונים ברחבי תחנת צפון, בנסיונות לאתר דוכן למכירת כרטיסים לרכבת- 10 דקות לפני יציאתה... וכן, ברור שהגעתי על ארבע לרכבת, פרועה, מיוזעת ונגררת אחרי תיק ענק. בעיניים פעורות ומצח ניגר וידאתי עם שתי בלגיות מפוחדות שאכן הגעתי למקום הנכון, גמעתי חצי בקבוק מינרלים, וסימסתי לפרעסר על ההצלחה המסחררת. אח... הקדמתי בשלוש דקות תמימות את יציאת הרכבת האחרונה. איזה שיחוק. איזו סצינה מסרט הוליוודי כושל מסוג ז'!
היה שווה כל יורו שהפסדתי על כרטיס האוטובוס :-)





אחרי ארבע שעות ועשר דקות, במהלכן חצינו בנונשלנט את בריסל, אנטוורפן, רוטרדם וסחיפהול- הגענו לסנטרל סטאציון באמסטרדם. הום סוויט הום! ובלי שוטר אחד לרפואה, שיחטט בדרכוני ויחשוף את קלוני!
הפרעסר חיכה לי בתחנה עם חיוך האייקון-במסנג'ר שלו, וכשכשנו זה לזו בזנב בהתלהבות רבה :-) :-) :-)





אז אחרי עשרה ימים בארץ, בעיר ובכפר, בהם חרשתי את בתי הקפה והכבישים, ביליתי זמן איכות נדיר עם המשפחה ונפגשתי עם רוב החברים- אני שוב פה, באוויר הקר והצח.
מאוחדים שוב מחוץ לתעלה...
נכתב על ידי , 9/10/2004 18:08   בקטגוריות שיטוטים ביבשת  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , יצירתיות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMiss Vegel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Miss Vegel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)