פעם הפרעסר ואני גרנו באמסטרדם עם הגולים והגויים. עכשיו הפכנו לזוג פלוס אחד, ואנחנו מתגעגעים לתעלות מהלבנט. |
| 10/2004
 אבטיחים מלוקסמבורג
אתמול בערב נפגשנו עם חברתי אבטיח ובן זוגה אנדריי.
את אבטיח הכרתי בימי במסוף טאבה. ביחד עם מוגלי ארוכת הגפיים יצרנו שלישיה די טפשית ועולצת, והעברנו את תקופתנו הדרומית במינימום מחשבות עמוקות ומקסימום צחקוקים.
אח"כ התפזרנו לפינות שונות של העולם והמולדת, וכך פחות או יותר נפרדו דרכינו. היו כמה גלויות מהמזרח ודרום אמריקה, כמה טלפונים, ואפילו שניים-שלושה מפגשי שחזור נוסטלגיים, עד שלפני שנתיים היא עברה לחיות בלוקסמבורג.
אז שלשום היא ובן זוגה לקחו את עצמם (ורכבם) לסופשבוע ספונטני בעיר התעלות, וכמובן שניצלנו את ההזדמנות להיפגש לארוחת ערב (וביקורת המסעדות תופיע בהמשך הפוסט, כמובן...). המממ... היה נחמד! קצת מוזר, אחרי כל השנים האלו, אבל נחמד. הגברבר שלה הוא יהודי פורטוגזי חמדמד וחייכני, שחי ועובד כבר כמה שנים בלוקסמבורג. הם מאוד מתוקים ביחד והשיחה קלחה לא רע בכלל. מסתבר שחוזה העבודה של אבטיח נגמר, ואתו גם הויזה שלה. כרגע היא על תקן תיירת שמחפשת את עצמה- קצת כמוני,אם כי ותיקה בהרבה ומשופשפת להפליא בעיר ובקהילה. היא קצת מתחילה להתחרפן מהעובדה שבן זוגה עסוק כל היום, והיא מבלה בעיקר בבית. עם זה יכולתי ממש להזדהות :-)
כפר גלובלי
אבל למה אני מברברת על כל זה? לא כי המפגש הספציפי הזה כל כך ריגש אותי (הוא לא), אלא בגלל שהוא הזכיר לי שוב כמה אירופה מגוונת ועשירה מבחינה חברתית, וכמה מעניינים יכולים להיות פה החיים. אפשר לפגוש אנשים מכל כך הרבה מקומות שונים! הנה בחור שנולד בפורטוגל, חי שנים בבלגיה, ועבר משם ללוקסמבורג, מתאהב בבחורה שגדלה בקריות... או בחורה ישראלית שלומדת בקורס הולנדית, ופוגשת בו אשה אפגנית שחוגגת את השחרור מעול הטאליבן, או צעיר מצרי שמתרכך לאט לאט ומוכן לדבר אתה. בקיצור- אני ממממממש מחכה להתחיל את הקורס שלי )-:
בקטנה
1. בדרכם מלוקסמבורג לאמסטרדם, עצרה את חברינו ניידת משטרה על הכביש המהיר. ולא, לא מדובר במשטרת תנועה, אלא בביקורת דרכונים ספונטנית! זה די מלחיץ, כי זו פחות או יותר נתפשה בעיני הדרך הבטוחה ביותר למעבר לא חוקי... אז הלך עלי מבחינת טיולים חוצי יבשת מענגים בחודשים הקרובים.
2. בזמן שאני הזעתי בת"א, הטמפרטורות כאן צנחו במהירות. עכשיו מדובר על שש (!) מעלות צלזיוס בלילה, ו-15 ביום. רק שתדעו.
3. העורך צפוי להגר אלינו באמצע נובמבר, ובהתחלה הוא ובבילון-מן יחיו בהאג. לאיזון התמונה, יוצר הסרטים, אוצרת האמנות וזאטוטם חוזרים למולדת. חבל, דווקא חיבבתי אותם.
עדיין צופים בתעלות מבחוץ, בעודנו מפריחים ענני הבל פה קטנים ומחויכים באוויר הזך והקר!
MAYUR INDIAN RESTAURANT
Korte Leidsedwarstraat 203
* מה הקטע? מסעדה הודית שמומלצת באיזה ספר מקומי.
* איך המיקום? מרכזי מדי. תקוע באיזור שהוא מלכודת תיירים אחת גדולה- טיפה מלחיץ.
* איך האוכל? סביר (כמה כבר אפשר לפשל בהודי???), אפילו די ספייסי. המנות לא מאוד נדיבות בגודלן.
* והעיצוב? והאווירה? ממש חלש לעומת הפוטנציאל שטמון במסעדה הודית. דחקו אותנו לחדר צדדי (וריק), בתואנה ש: "את החדר הגדול מכינים למסיבה שתהיה כאן מחר בבוקר..." מוזר.
* דבר הפרעסר: סתם אוכל, סתם עיצוב, סתם אוירה!
* בכל זאת יתרון: המטבח פתוח עד 23:00, והמחירים יחסית סבירים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
