פעם הפרעסר ואני גרנו באמסטרדם עם הגולים והגויים. עכשיו הפכנו לזוג פלוס אחד, ואנחנו מתגעגעים לתעלות מהלבנט. |
| 10/2004
 אין עשן בלי אש
בוקר. אני מתעוררת בפתאומיות ומנסה להבין למה. הפרעסר כבר לא במיטה, ובבית יש רעש לא ברור. אני יוצאת מהחדר ומוצאת את הפרעסר מנפח אוויר בגלגלים של האופניים עם המשאבה הקטנה שלו. הוא שואל אם הרעש של הניפוח העיר אותי, אבל זה לא נראה לי הגיוני. יש עוד משהו.
אה, זה מגיע מלמעלה. מהשכנים. זה בעיה עם הבתים ההולנדים הישנים האלה- שומעים כל צעד, כל טריקת דלת, כל הרמת קול. אבל רגע, זה נשמע קצת יותר רציני...
אנחנו לא בדיוק יודעים מי גר מעלינו, כנראה שאלו החייט מהפינה והבחורה הביישנית שבאה פעם לאסוף צעצועים מהחצר שלנו. מה שבטוח זה שמדובר במשפחה טורקית, כי אי אפשר לפספס את זה בצעקות הכבושות שנשמעות משם עכשיו.
אני מחליטה לחזור למיטה, לנסות לגנוב עוד איזו שעת שינה, אבל אז מתחילה מעלינו מהומת עולם של ממש. הגבר איבד את הסבלנות, ואין ספק שהוא רותח לגמרי. קול של בחורה עונה לו, וזה רק מחרפן אותו יותר. הוא מתחיל לרדוף אחרי הבחורה בכל רחבי הדירה (וזה נשמע כל כך קרוב, כאילו בתוך הדירה שלנו), ומפליא בה את מכותיו. מה זה מפליא, מתחרע :-(
הבחורה המבועתת נסה על נפשה. אנחנו שומעים אותה דוהרת במורד המדרגות, לכיוון דלת הכניסה לרחוב. הגבר דולק בעקבותיה, והפרעסר ואני נצמדים לקיר המשותף בדאגה.
אחרי עוד כמה צעקות ואיומים, הבחורה חוזרת למעלה, גועה בבכי מר. שומעים את ההתייפחויות שלה במשך דקות ארוכות, ואחר כך משתרר שקט, שלא ברור אם הוא מרגיע או מדאיג. אחרי כמה דקות שוב נשמע קול נשי, אבל הפעם הוא בטוח יותר, בוגר וכועס. יכול להיות שהבחורה הזו עקשנית בצורה בלתי רגילה? מזוכיסטית? או אולי בכלל מדובר פה בשתי נשים- אם ובת... אולי האבא הראה את נחת זרועו לבת הסוררת/ מורדת, ובשלב מסוים לאמא נשבר והיא עצרה אותו? (ואולי אני יותר מדי שבוייה בסטריאוטיפ על משפחות מהגרים מוסלמיות???)
מה שלא יהיה, הפעם הגבר מגיב באיפוק. הוא לא מרוצה, אבל לא מעיז להתפרץ.
עוד כמה דקות חולפות, ושוב נשמעים צעדים במורד המדרגות. הדלת נפתחת ומישהו יוצא אל הרחוב. למעלה די שקט, מלבד יבבות בכי אומללות של הבחורה.
מעניין מה כתוב בבלוג שלה :-(
העיקר שאנחנו מחוץ לתעלה...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
