פעם הפרעסר ואני גרנו באמסטרדם עם הגולים והגויים. עכשיו הפכנו לזוג פלוס אחד, ואנחנו מתגעגעים לתעלות מהלבנט. |
| 10/2004
 לקט מסעדות
לאחר שצברנו באמתחתנו מספר מכובד של מסעדות, הגענו למסקנה שנמאס לנו להשקיע כל כך הרבה כסף בעיצוב נפוח ואוכל בינוני. הנה הקש ששבר את דבשתינו.
d'VijffVlieghen
Singel 355/ Spuistraat 294-302
מיקום: מרכזי ונוח. כבר בכניסה מבינים שמדובר במקום עם קלאסה...
עיצוב: כמו פנים של מרתף ישן ומפותל, מעוצב קלאסי ומהודר, עם הרבה עץ ורישומים אורגינליים של רמברנדט לאורך הקירות.
אווירה: שמרנות מוקפדת- הסועדים מכובדים ואמידים, והשולחנות ערוכים לפי כל גינוני הטכס של חנה בבלי (או תמי-לנצוט-איך-קוראים-לה מפרוייקט Y2).
סגנון קולינרי: הולנדי מסורתי, שעדיין לא הבנו מה זה אומר... הרבה תבשילים שמרניים, בשר ציד, דגים, רטבים כבדים. מיעוט בירקות טריים או מנות קלילות. לי זה הרגיש דווקא כמו אוכל צרפתי.
האוכל: המממ... מאוד מושקע, חומרים איכותיים, אסתטי (נו, אתם יודעים- צלחת גדולה שבתוכה מנה קטנה והרבה קישוטים), ואפילו טעים - מרגישים שהמטבח מאוד מקצועי ומורכב. הפרעסר טוען שדווקא מדובר במטבח מצוין לסוגו, אבל טיפה ארכאי וקלאסי מדי. לי לא נותר אלא להשתמש בשפתו של מאיר אריאל הצדיק (ז"ל): "לא מעורר ערגונות".
מחיר: נו, שויין. י-ק-ר. בבילון-מן, המפרגנת והפרעסר בחרו באופציית הפתעת השף- שזה אומר שמזמינים ארוחה בת 4 מנות, בלי לדעת מה היא כוללת. זה עלה לכל אחד מהם 40 יורו. בהתחשב בעובדה שיש גם יין ומים, ניתן לסכם שכל העניין לא שווה את הכסף. אולי לחגוג יומולדת 90 לסבתא (פולניה).
CINEMA PARADISO
Westerstraat 184-186
מיקום: שכונת היורדן, הנוה צדק של אמסטרדם.
עיצוב: בניחוח פלוץ תל אביבי (איזור יד חרוצים, או הנמל). אולם גדול ורועש עם הרבה שולחנות ובר אחד ארוך. בדי קטיפה ארגמניים על התקרה ושנדלייר גדולה ומנצנצת. על הקיר מוקרנים סרטונים ברצף. לי זה דווקא נראה מבטיח בהתחלה...
אוירה: הסועדים משוכנעים שהם בשיא הסטייל. הרבה צעירים הדורים ובליינד-דייטים, אבל גם כמה משפחות שחוגגות אירוע. הצוות מורכב מאיטלקים מאגניבים ועסוקים להפליא.
סגנון קולינרי: מסעדה איטלקית, דא! התפריט מאכזב בבנאליות שלו, מלבד אולי כמה אנטיפסטים שנשמעים מעניינים (אבל עולים כמו מנה עיקרית).
האוכל: נניח שהפוקצ'ה, המלנזנה והסלט הירוק שחלקנו למנה ראשונה היו נעימים, אבל הפסטות היו נוראיות... לא, לא בינוניות, סתמיות, או דלות- איומות!!!
המחיר: טוב, כבר ממש נמאס לקטר, אבל חרא אוכל בהמון כסף.
סיכום: שמרו נפשכם! זו כבר הפעם השניה שאנחנו מקשיבים להמלצותיו של בעל הדירה ההולנדי שלנו, וכרגע נראה שהגייז המקומיים כל כך מסונוורים מהתפאורה, שבכלל לא אכפת להם מה הם אוכלים. הפרעסר, שהגיע מורעב לארוחה, הפך נרגן יותר ויותר מרגע לרגע. רק לאחר שהוא הטביע את הפסטה בממתק האהוב עליו (פרמזן), הוא נרגע. המפרגנת, לעומתו, הטביעה את עצמה בבקבוק יין...
מזל גדול שכבר היינו ביורדן, אז המשכנו לבית הקפה בו מגישים עד מאוחר את הקינוח ההולנדי המושלם: poffertjes, שזה פנקייקונים זעירים טבולים בחמאה ואבקת סוכר. גם המפרגנת נשבתה בקסם.
זהו. עד כאן מלאכת הקודש שלנו לערב זה. תפרנים, אך עדיין מחוץ לתעלות!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
