NY
BALTHAZAR
לא ידעתי שמדובר בלוקיישן אהוב על בנות סקס אנד דה סיטי, אבל זה היה ברור מהרגע שנכנסנו. זו הייתה שעת בראנץ' בשבת, והמקום המה מרביעיות בנות אופנתיות שמלהגות עצמן לדעת. היה טעים, נעים ומלא אווירה.
Jean-Georges
חוששים ומתרגשים הגענו למסעדה היוקרתית ששוכנת באחד ממגדלי טראמפ: מצד אחד קיווינו לברקפסט בלתי נשכח, מצד שני היינו לבושים בבגדי טיסה מביכים שלא תאמו את קוד הלבוש המוצהר. החליקו לנו, כמה נחמד מצדם. ארוחת הבוקר עשירה ועשויה היטב, אבל בנאלית, שמרנית ונטולת דמיון. כמה מאכזב, איפה הממרחים והמאפים המעלפים תוצרת בית? איפה הסלטים היצירתיים? אה כן, בת"א. לפחות המחירים סבירים והשירות ידידותי מאוד, אפילו ללובשי הטרנינג.
Carnegie Deli
גם ההורים שלי והחברים שלהם בילו בניו-יורק באותם יומיים, אז הצטרפנו אליהם ללאנץ' במעדנייה יהודית הומה. ממש כמו במסעדה מזרחית שמכבדת את עצמה, הקירות עמוסים בתמונות של סלב'ס בחיוך מלא קורנביף. הכמויות מזעזעות בגודלן, הקהל סובל מעודף משקל, ועשרות המלצרים שממליצים על גפילטע-פיש וקניידעלך הם אסיאתיים. משעשע.
WOLFGANG'S STEAKHOUSE (TRIBECA)
הצטרפנו שוב להורים, הפעם לארוחת ערב במסעדה שהקימו יוצאי היכל הסטייקים המהולל של פיטר לוגר. ריירנו על המגש העמוס בבשר משובח ולעסנו את הנתחים העסיסיים בהתרגשות גדולה. היה מצוין. ממש לא לצמחונים, ממש כן לקרניבורים.
SF
CAFÉ DIVINE
נכנסנו בערב לגמרי במקרה, מורעבים ורטובים. התאמנו ציפיות למסעדה שכונתית בינונית, אבל המנות היו פשוטות וטעימות לאללה, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים באוכל איטלקי. גם השירות והאווירה נעמו לנו. הופתענו ושמחנו.
EOS
הלכנו בעקבות המלצה למסעדה שמייצגת את המטבח הקליפורני המדובר. נו שויין- האוכל סביר, לא יותר, וללא ספק יקר מדי. אבל האנשים המעודכנים שממלאים את המקום והמלצריות הידעניות מייצרים אווירה מוצלחת במובן הפלצני של המילה.
CITIZEN CAKE (Grove Street)
שוב בעקבות המלצה, הפעם לקינוחים המופלאים שנמצאים בבר-מסעדה עם השם ההולם. יש אזור ישיבה מסוים לאלו שהגיעו רק לקינוח, וכאלה יש הרבה. מנת הבננה ספליט עם אטריות השוקולד, סורבה פירות היער וקצף האספרגוס הייתה שוס מטורף ובלתי נשכח. לכו על זה.
colibrí
קפצנו לראות כי זו הייתה המסעדה הצמודה למלון שלנו. היה סואן, צוהל וטעים למדי. אם תזמינו גווקאמולי יתייצב לצדכם איש הגווקאמולי עם עמדת העבודה הניידת שלו ויכין לכם במקום קערה ענקית, טרייה ומהממת.
ובחזרה ללבנט, זמן הווה.
חום יולי-אוגוסט הגיע וכצפוי הפך את חיי לגיהינום. רובכם יודעים כמה אומללה אני בשבעים אחוזי לחות תל אביביים, אז תארו לעצמכם מה עובר עלי עם אקסטרה 12 קילו ורצף של גלי חום פנימיים. עכשיו תוסיפו לזה דירה בקומה שלישית בלי מעלית והדובדבן שבשפיץ של פירמידת הקארמה שלי שהכזיבה- מזגן מקולקל.
מה עשיתי רע לעולם?
למה זה מגיע לי?
לא פייר.
במשך חודש שלם חלפו פה בסך מיטב מומחי המזגנים של גוש דן. פשפשו במנוע, בצנרת וביחידה הפנימית של המיזוג המרכזי שמוטמן במעמקי התקרה שלנו, ולא מצאו מאיפה מתנדף הגז תוך יומיים. וכל ביקור כזה של מזגנאי כרוך במרדף טלפוני אחריו, בפיתוח ציפיות מהוססות בעקבות ההבטחות שלו, בתסכול עז נוכח ההיעלמות שלו שנייה אחר כך, ובדיווח על סף דמעות לבעל הדירה המיואש. אחרי שבועיים מחרידים שכרנו מזגן נייד לחודש. אמנם יכולת הקירור שלו צנועה מאוד, אבל הוא לפחות מאפשר לחלל אחד בבית להיות נסבל. הכרזתי על מצב ערפּדוּת, כלומר לא מוציאה את האף מהבית לפני השקיעה אלא אם כן אין ברירה. ואין ברירה, כי יש פגישות בחוץ, שיעורי פילאטיס, סידורים, ומעקב לחץ דם בקופ"ח פעמיים בשבוע. החום הארור הזה ריסק את הריכוז שלי וכל הפנטזיות לתקתק את עבודות הסיום לביצפר בחודש אחד התאדו אתו.
שלשום, טפו-טפו-טפו, הגיע מזגנאי מספר 6, הזיע חמש שעות ובסופן הצליח לתקן את המזגן הסורר. עכשיו אפשר להתנמנם על הספה עטופה בשמיכה. איזה תענוג.
חודש תשיעי הוא בדיוק מה שמספרים. בבת אחת הפכתי ליצור חלוש ומתנדנד שפולט ללא הרף אנחות סבל קטנות, מתקשה להתכופף ומייחל רק לשינה נוחה. הקרסוליים כבר מזמן אבדו במעמקי הבצקת שהשתלטה לי על הרגליים, ואפילו כפות הידיים הגרומות שלי התנפחו והאדימו. אמא'לה. אבל אני מוכנה להמשיך עם כל זה, העיקר שסנג'יב הקטן יישאר בפנים. זו לא רק החרדה מהלידה המתקרבת ומהאמהוּת שבעקבותיה (כאילו הצילו, אני מבועתת!!!), כרגע זה בעיקר הפחד שהבריון הקטן יקדים את תאריך היעד ויגיח לפני שנעבור לדירה החדשה, לפני שנקבל את המיטה והמזרן שהזמנו בשבילנו ואת העריסה המתחברת שהזמנו בשבילו, לפני שנתארגן על עגלה וסלקל ומנשא... כל הזמן אני שומעת על דרכים לזרז את הלידה, אבל הללללו, מה לגבי אמצעי עיכוב?! לפי ההשתוללויות הבלתי פוסקות של סנג'יב בבטן זה די ברור שהוא מחפש את הדרך החוצה כבר מהחודש השביעי. נותר רק לקוות שהתחינה הנרגשת שאנחנו לוחשים לו מדי בוקר תוכיח את עצמה. לא עדיף להתחיל את היחסים בינינו בטוב?
תחזיקו לנו אצבעות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
