החיוך המזוייף ,
המבטח העמוק שמלא זיכרונות וכאב ,
הלילות הבודדים והכואבים שלא עוברים בלי בכי של שעה לפחות ,
המחשבות ,
החוסר ביטחון שאתם בטוחים שאין לי ,
העיינים הנפוחות והכואבות ,
כל מה שעובר עליי .. אתם פשוט לא רואים !!
לא רואים את הכאב והסבל .. =\
שוב אני בחדר לבד , בוכה .
ניזכרת בכל מה שעבר עליי לאחרונה ,
האהבה , השמחה , האכזבה , הכעס , הכאב , הבכי , המכות .
אני לא יכולה יותר , אני מרגישה שאני משתגעת [!!]
אני כלכך שונאת אותם , את כולם ! את המצב שאני נמצאת בו .
אף אחד לא רואה ולא שומע מה עובר לי בלב 3/>
ושוב אני טועה ומתאהבת באדם הלא נכון ,
ושוב אני סומכת על האנשים הלא נכונים ,
ושוב אני נפגעת ,
ושוב אני מתחרטת וכועסת על עצמי - שאני לא לומדת מהטעויות של עצמי ! ,
ושוב אני בוכה ומסתגרת ,
ושובושובושוב הכל קורה ל=י .
מתי כל זה ייגמר ?!! כי אני לא חושבת שאני אוכל להחזיק עוד זמן רב . =\
ביי > <