מיתוסים על טיפול באקנה
המיתוס הראשון הוא האמונה שאפשר לייבש פצע. מים הם הדבר היחיד שאפשר "לייבש". ופצע איננו קשור עם להיות רטוב: הפצע איננו מיימי. התכולה שלו היא שומנית. אולם תאי העור – הם כן מכילים מים, וכאשר אתם מייבשים את העור אתם למעשה מייבשים את המים בתוך תאי העור. ייבוש העור פוגע בחומר הבין תאי (שיוצר כעין גבול-מגן על העור), מה שיכול להגביר את הנוכחות של חיידקים בנקבוביות ולגרום למרקם עור מחוספס, ולהרגשה מתוחה ויבשה. אף אחד מאלה לא עוצר את התפרצויות האקנה. הם רק יכולים להביא לגירוי ולהוסיף עוד לתסכול ולאכזבה מתכשירים לטיפול בפצעים. מה שנכון לומר הוא, הוא שפצעונים יכולים להחמיר בשל עודף ייצור שומן, ושיש לנסות, במסגרת המלחמה שלנו בפצעים, להפחית ייצור שומן ו/או לספוג אותו. ספיגת שמן בעור או בנקבובית היא תהליך שונה באופן מהותי מייבוש העור.
המיתוס השני הוא שפצעונים נגרמים ע"י עור לא-נקי. למרבה הצער, האמונה השגויה הזאת גורמת לניקוי-יתר של העור עם סבונים ודטרגנטים קשים. הניקוי הזה רק מעלה את הסיכון לגירוי ויובש, ולא מונע בכלל פצעונים. לא רק זאת, המרכיבים בסבון המוצק, השומרים אותו במצב מוצק, יכולים לסתום נקבוביות ולמעשה גורמים פצעונים. האמת היא שניקוי עדין וטיפוח באמצעות חומרים עדינים, לא מייבשים ולא מגרים - הם קריטיים במאמצינו להלחם בהתפרצויות האקנה.
המיתוס השלישי הוא שאתם יכולים לטפל בפצעונים באופן נקודתי. לצערנו, הרבה מוצרים מבוססים על הרעיון הזה. אולם, ברגע שאתה רואה פצעון, אתה לא יכול לתקוף אותו ו"למחוק" אותו, וכך להלחם באקנה שיש לך בכל אזורי הפנים. לגבי רוב הסוגים של פצעונים (למעט אלה שנוצרו במהירות כתגובה אלרגית לקוסמטיקה או לחומר אחר), בזמן שבו הפצע נראה על פני העור, הוא היה כבר כשבועיים שלושה לפחות בתהליך התהוות. האמת היא שלוקח זמן לתנאים בנקבובית ליצור פצע. אם אינך מבין ולא לומד איך לטפל בתהליך הזה, אינך יכול להתמודד עם התפרצויות חוזרות. טיפול רק בפצעים שאתה רואה משמעותו שהפצעים שנוצרים ברגע זה אינם נעצרים. זכור, אינך יכול לייבש פצע כי הוא לא רטוב, וגורמים מגרים לא רק מחמירים את המצב ע"י יצירת עוד אדמומיות ונפיחות, אלא גם פוגעים ביכולתו של העור להחלים. הפעולה הטובה ביותר היא לעבוד על הגורם לפצעון, לא על התוצאה.
מה גורם לאקנה?
מה גורם לפצעים בפנים?
יש 4 גורמים עיקריים וגורם אחד משני שתורם לדלקת וליצירת אקנה:
1. פעילות הורמונלית
2. ייצור יתר של שומן בבלוטת השומן
3. הצטברות של עודף תאי עור מתים, הן על פני שטח העור והן בתוך הנקבובית.
4. התרבות חיידקים בנקבובית.
גורם פחות משמעותי אך כן פוגע בכמה אנשים:
5. גירוי או תגובת רגישות למוצרי קוסמטיקה, לאוכל ספציפי (נדיר) או תרופות.
כיצד נוצר הפצע?
כל זקיק שערה גדל מבלוטת שומן שמפרישה כעין שעווה מוקשית הנקראת סבום. המבנה שכולל את בלוטת השומן וזקיק השערה נקרא בשם הנפוץ נקבובית. כשהכל קורה באופן תקין, הסבום עוזב בצורה חלקה את הנקבובית ונמס על פני העור. בכך הוא עוזר לשמור את שטח פני העור לח וחלק. כשדברים לא קורים באופן תקין, כמו בזמן שהנקבובית נסתמת, או פקוקה עם סבום ותאי עור מתים, השומן מצטבר בנקבובית ולא מופרש החוצה. בסביבה זאת משגשג סוג של חיידק הקרוי P. acnes . תאי העור המתים והשומן העודף בבלוטת השומן מספקים את התנאים הנוחים לחיידק זה כדי לשגשג. עודף סבום נוצר בראש ובראשונה ע"י פעילות הורמונלית. כשנוצר יותר מדי שמן, הוא יכול להתערבב עם תאי עור מתים מפני שטח העור, עם עור שהצטבר בדפנות הנקבובית ועם חתיכות קטנות של שרידי שיער מהזקיק. שילוב זה של סבום, תאי עור מתים ופיסות קטנות של שיער יכולים לסתום את המעבר החוצה מזקיק השערה או מבלוטת השומן. עם התרבות החיידק השוכן בסביבה הזאת, מופיעים גירוי ודלקת. זאת הסיבה לכך שרוב הפצעים הם אדומים ונפוחים.
חיצונית, הצטברות זאת של שומן יכולה להראות בכל מיני צורות. לעיתים השומן העודף הזה ותאי עור מתים מתגבשים למבנה לבן ורך – ראש לבן (מיליה - תמונה C למטה). אם הנקבובית פתוחה, בלי כל כיסוי-עור, הראש של ה"פקק" חשוף לאוויר ומתכהה, ונוצר ראש שחור - קומדון (תמונה B למטה).
ראשים שחורים ולבנים הופכים לפצעים כאשר חיידק האקנה מתחיל לגדול בתוך הפקק, וגורם לגירוי ודלקת. דלקת זאת ושומן עודף גורמים לקיר של בלוטת השומן להתבקע ולהיהרס, כשהוא שופך את תכולתו (שומן, שרידי תאים, חיידקים) לתוך רקמת העור המקיפה אותו. מערכת החיסון של הגוף מגיבה, שולחת לימפה לאזור המודלק כדי לעזור ולתקן את הנזק (ובכך נגרמת נפיחות), וכעת ישנו פצע. בתמונה D אנו רואים פפולה, וב-E נראית פוסטולה.
מי סובל מאקנה?
למעשה, רובנו: בגיל ההתבגרות, לאחר גיל ההתבגרות ובין הגילאים 25-45, עם סוג עור שמן וגם עם עור "רגיל"... לעתים הפצעים בגיל מאוחר הם חמורים מתמיד. יש מי שיסבול "רק" מקומדונים עקשניים, ויש מי שינסה כל טיפול אפשרי ולמרות זאת הפצעים יחזרו.
הגורם העיקרי לכל התרחישים האלה הוא הורמונים, כיוון שהם אלה שמשפיעים על יצור שומן בעור, ובגלל שהרמה שלהם נעה ונדה במהלך החיים.
התפרצויות הן שכיחות בגיל ההתבגרות. סטטיסטיקות מראות ששלושה מארבעה מתבגרים סובלים מפצעים וצורות שונות של אקנה. זה לא מפתיע בהתחשב בשינויים ההורמונליים בגיל זה. אבל אקנה יכול לקרות בכל גיל. יותר מ-40% מהנשים יחוו צורה כלשהיא של אקנה. כל דבר שיכול להעלות את רמות ההורמונים – מתח, מחזור, הריון, גלולות למניעת הריון או תרופות מסוימות כמו קורטיקוסטרואידים, וליתיום – יכולים לשמש כזרז. מזונות ספציפיים הם לא הגורם הראשי לפצעים, אבל אדם מסוים יכול להיות אלרגי לאוכל ספציפי. יש גם השערה שאוכל עם תוספים הורמונליים (במיוחד עוף ובקר), יוד במזון (פירות ים) או פולואוריד במשחת השיניים יכולים להחמיר פצעים.
אין ספק שפעילות הורמונלית היא האחראי העיקרי לעור שומני והתפרצויות. כשיש שטף הורמונים, פצעונים יכולים להתפרץ, אבל הורמונים לבדם אינם מספיקים כדי ליצור את מחלת העור הזאת. מסיבות בלתי ידועות, משהוא משתבש בבלוטת השומן, וחוסם את הזרימה הטבעית של שומן החוצה. יש תיאוריות בנושא הגורמים לאקנה, המתמקדות במצב הגנטי שיוצר או בלוטת שומן פגומה, או תפקוד לקוי של תעלת הנקבובית שלא מתקלף היטב, או שומן (סבום) שבעצמו בצורה כלשהיא איננו תקין (צמיג מדי או מגרה לעור). כשאנו מטפלים באקנה, עלינו להתייחס לרוב (אם לא לכל) הנושאים האלה בכדי להפחית סיכוי להתפרצויות.
יש תיאוריות גם בשאלה מדוע לאנשים מסוימים יש מצב חמור יותר מאשר אחרים. חוקרים מסוימים חושבים כי המדובר ברמה גבוהה של ההורמון הגברי, בעוד אחרים אומרים שזהו פגם גנטי בבלוטת השומן . יש המדברים גם על רגישות יתר לחיידק האקנה המהווה את השוני בין דרגת החומרה באנשים שונים. יש אפילו מחקר המראה שרכיבי חומצות השומן בבלוטת השומן יכולים להיות אחראיים לכך. הגיוני ביותר שהשילוב של כל אלה הוא שגורם לשוני בין אלה הסובלים מאקנה קל לאלה עם אקנה קשה.
אינך יכול למחוק חצ'קון. אנו הולכים לחפש פתרונות בבית מרקחת, וחלקם מבטיחים "לייבש את הפצעים". טיפול נקודתי איננו יכול למנוע היווצרות של פצעונים אחרים. צריך פעילות עקביות ועל פני כל האזור הנגוע, בכדי לעצור פצעים (קילוף עקבי ומתמשך, חיטוי, ספיגת שמן, איזון הורמונלי). יותר מכך: מוצרים רבים המבטיחים לטפל בפצע נקודתית - מכילים מרכיבים מייבשים, מגרים או גורמי רגישות שלמעשה מחמירים את המצב. אם תשים לב למה שאתה רואה על פני השטח בלבד מבלי לקחת בחשבון מה קורה מתחת לזה, לא תוכל לעזור להחלמת העור, להפחית פצעים או למנוע הצטלקות. דרך הפעולה ההגיונית היא להתייחס לכל הבעייה - הפעילות ההורמונלית, יצור שומן, קילוף העור (והנקבובית), וקטילת החיידק שגורם לדלקת. התמקדות בפצעון בודד מבלי לראות את כל התמונה - יכולה להסתיים בעוד פצעים, להעלות את הסיכוי לצלקות, ובעיות עור נוספות כמו אדמומיות, כלי דם בפני שטח העור, גירוי ועור יבש.
מה שניתן לעשות
טיפול יעיל באקנה מתמודד עם: הפחתת יצור השומן, הפחתת ההצטברות של תאי עור בשטח פני העור ובנקבובית, וקטילת החיידק הגורם לדלקת. לכן דרך הפעולה האידיאלית היא כפולה: חיצונית ופנימית. במקרים רבים הטיפול החיצוני הנו מספיק.
הטיפול החיצוני
ניקוי העור בעדינות עם קלינזר מסיס מים שלא מכיל מרכיבים שיכולים לסתום נקבוביות או לגרות את העור. זה עוזר להפחית גירוי עתידי ואדמומיות, היכולים להחמיר את המצב.
הסרת תאי עור מתים ועידד תחלופה בריאה של תאי עור. הן מפני שטח העור וכן בתוך הנקבובית כדי לעזור לעור להתקלף בצורה תקינה יותר.
ספיגה או הפחתה של שומן עודף, כדי להפחית את הסיבה העיקרית של נקבוביות סתומות ומורחבות.
קטילת החיידק שגורם להתפרצות, דלקת, אדמומיות ונפיחות.
הטיפול הסיסטמי (בבליעה)
אניטביוטיקה בכדורים – להפחית את גדילת החיידק
גלולות וחוסמי הורמונים – לשלוט על יצור השומן
אקוטן – תרופת המירשם היחידה המסוגלת לרפא אקנה.
אין מנוס – כל אחד צריך לנסות ולראות מה עובד טוב עבורו. אבל כדי להתמודד נכון – יש להתייחס לכל הגורמים לפצעים ולתת להם מענה.
מה לא לעשות
אל תשתמש בתכשירי קוסמטיקה וטיפוח "קשים", או מגרים. אנו תמיד מדגישים את הצורך בניקוי עדין של העור לכל סוגיו. הנושא הזה הוא אולי קשה לבעלי עור שמן או נוטה לפצעים, בגלל הרצון "לנקות באמת" את העור – קשה לעמוד בפני הפיתוי הזה. אולם סבונים מייבשים אלה אינם מנקים טוב יותר את העור. מה שמתסכל יותר הוא, שתכשירים רבים לעור בעייתי בשוק למעשה מחמירים פצעים או גורמים יותר בעיות עור ממה שהיו בהתחלה. מוצרים שתוכננו לטפל באקנה מכילים הרבה פעמים מולקולות פעילות-שטח (דטרגנטים קשים),וחלקיקי קרצוף רבים, וגם אלכוהול, מנטול, מנטה, קמפור (מור) ואקליפטוס, לימון או שמני אשכולית. כל אלה הנם מאד מגרים והגירוי יכול לפגוע ביכולת העור להתרפא או להלחם בחיידקים. מה שחמור הוא, שאף אחד מהנ"ל איננו מפחית אף אחד מהגורמים לפצעים. הם לא מחטאים, לא מורידים את יצור השומן, לא משפיעים על הפעילות ההורמונלית, או לא מסייעים לקילוף. במקום זאת, הם הורגים יותר תאי עור מהנחוץ, מה שיכול לסתום נקבוביות, לגרום עור יבש, גירוי, ולעשות את העור אדום יותר. פצע הוא בהגדרה כבר ממילא מגורה, אדום ונפוח, כך שלא הגיוני להשתמש במרכיבים שיעשו אותו עוד יותר מגורה, אדום ונפוח.
תכשירי טיפוח עם מרכיבים מגרים, כמו מסיכות פנים, מכווצים, טונרים ומקרצפים עם גרגרים (שמכילים גם שעוות), הם פוטנציאל לפגיעה בעור ולהחמרת מצב האקנה. אם מוצר מגרה את העור, אם הוא מעקצץ או שורף, הוא לא עוזר. ולא רק שהגירוי מעודד ייצור שומן, מעודד אדמומיות, מגביר נפיחות ומייבש את העור - הוא יכול גם להוסיף גם פצעונים דמויי-תפרחת לפצעי הבגרות שאתה מנסה ממילא להפטר מהם.
סבונים מוצקים ונוזליים רבים, המומלצים לפעמים עבור אקנה, מכילים מרכיבים שיכולים לסתום נקבוביות. סבונים מכילים חלב וסבונים קשים מכילים גורמים מעבים אחרים מבוססי-שעווה שיכולים לסתום נקבוביות. באופן מפתיע, סבונים עם PH גבוה (עם PH של 8 ומעלה) יכולים למעשה להעלות את כמותם של החיידקים בנקבובית! כל זה מחמיר את המצב בהרבה בתוך הנקבובית, ושוב מעלה את הסיכון לפצעים.
קשה להתגבר על התאווה לסחוט את הפצע ו"לפוצץ" אותו. אפשר לחשוב בטעות שזה מזרז את ההחלמה, מרוקן את המוגלה וכו' וכו', אבל למעשה זה עלול להוביל לבעיות נוספות. ההגלדה של פצע ש"נסחט", ופציעתו מחדש, בכל פעם, מעלה את הסיכוי להצטלקות. ומצלקות קשה להיפטר, מחלקן אף לא ניתן.
יש המשתמשים בקומפרסים חמים, שגם הם פוגעים רצינית בעור ע"י שריפתו. החום גורם ליותר אדמומיות ונפיחות. התהליך כולו יכול לקרוע ולבקע את הנקבובית, ולהעלות את האפשרות לעוד התפרצויות. כנ"ל לגבי השהיית הפנים באדים חמים או שימוש במים חמים. מים חמים שורפים את העור, ופוגעים ביכולת ההחלמה שלו וביכולתו להלחם בחיידק. מה שנחוץ כדי להרגיע את העור הוא מים פושרים. השתמש במים פושרים וקלינזר עדין מסיס-מים, ואם יש להסיר איפור – אזי לא באמצעות שפשוף. ניגוב ושפשוף רק מחמירים את הגירוי, וגם יכולים לגרום לצניחה של העור וקמטים.
יש לוודא שהפצעים אינם תגובה לתכשירי טיפוח לשיער הנוגעים בפנים. ספריי לשיער, מוס, ג'ל ומוצרי עיצוב נוספים לשיער מכילים פולימרים (מרכיבים שיוצרים כעין ציפוי חלק) העלולים לסתום נקבוביות ולגרום פצעונים.
עובדות בסיסיות על טיפול בפצעים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
