החיילת שתכתוב את פקודת השחרור שלך נמצאת כרגע בטיול שנתי בי"א.

בעע

כמה ברור זה היה שלא תתקשר..

ואני כמו מטומטמת חיכיתי לטלפון ממך..

אני סתם משלה את עצמי..

אתה משלה אותי..

עם דיבורים שיכולים להקסים כל אחת..

ואני כמו ילדה קטנה נשבית בקסמך..

זהו. אני חייבת להוציא אותך מהראש שלי..

הריי, זה לא ילך ביננו בחיים.. גם אם זה יהיה הדדי.

אתה לא בשבילי, אני לא בשבילך..

זה לא נועד להיות.

אני לא יודעת אם אני יותר כועסת, או מאוכזבת..

אבל מה שבטוח, זו הרגשה ממש לא נעימה.

אתה מתקשר בזמנים הכי לא נכונים..

ולא מתקשר דווקא כשאתה מבטיח שתתקשר..

עכשיו שאני חושבת על זה, אחרי שקראתי את מה שרשמתי..

זה מתאים ל-2 אנשים..

אבל כ"כ כ"כ מתאים.

מצד אחד אני הנפגעת, ומצד שני אני הפוגעת..

רק עכשיו אני מבינה איך הוא הרגיש.

אבל.. גם אם הייתי אוהבת אותו בחזרה, גם איתו זה לא נועד להיות.

 ואני כ"כ מצטערת שזה ככה..

בטח אני אמחק אותו מאוחר יותר.. הייתי חייבת להוציא את זה איכשהו