החיילת שתכתוב את פקודת השחרור שלך נמצאת כרגע בטיול שנתי בי"א.

גאד.

למה זה קורה לי??

מה עשיתי רע??

מסתבר שעשיתי הרבה..

אתמול היה אחד הימים הנוראים שהיו לי.

ריב עם ידיד הכי טוב לא בא ברגל.

אפילו בכיתי בגללו.

בגללו!! אתם קולטים מה אני אומרת?!

הקטע, שאני יצאתי המטומטמת מכל הסיפור.

אני אוהבת אותו, הוא (לפי מה שהוא טוען) אוהב אותי..

אז מה הבעיות שלי?! למה אני עושה לו את זה?

למה אני עושה לי את זה?!?!

ממה אני מפחדת כ"כ?

טוב.. אז הוא קצת אחרת ממה שדמיינתי בתור "האביר על הסוס הלבן" אבל זה מה יש.

רציתי להישאר ידידה שלו..

אבל הוא לא רצה.

אז החלטנו שננתק את הקשר לבינתיים..

זה היה לי כ"כ קשה..

אחת השיחות היותר קשות שהיו לי בחיים.. למרות שהיא הייתה גם הכי קצרה.

למה התחלתי אותה בכלל?!

אני ממש אבל ממש סתומה!

אח"כ.. יותר מאוחר בלילה רבתי גם עם צחי.

הייתה לנו שיחה לא ממש נעימה אתמול. והוא מכנה את עצמו עכשיו בתור ידיד של סטפ לשעבר .. ואני יודעת את זה ממקור ראשון.

זה אוכל אותי מבפנים.

הקטע, שזה היה הריב הכי דפוק שהיה לי בחיים.. בכל אופן, הוא התחיל משטות.. ונגמר..... ככה.

אני התחלתי את הריב השטותי הזה.

יכולתי לשתוק ולא לגרור את זה עוד יותר.

אבל אני?? לאאא.. הייתי חייבת לעקוץ אותו (כמו שהוא אומר)

אני מה זה סתומה. הכי סתומה.

לא ישנתי טוב בלילה..

לא בגלל ההתרגשות של השנה החדשה, התיכון וכל החרא הזה..

אלא הייתי כ"כ מבואסת שאיבדתי שני אנשים שהיו לי כ"כ יקרים..

החלטתי שאני באמת אנתק איתו את הקשר.. ולא אשלח לו שוב הודעה למסנג'ר. כמו שאני עושה תמיד.

אני אשכח שהוא קיים.. הוא יישכח שאני קיימת. הכל יהיה טוב יותר.

ועם צחי.. טוב נו, זה סתם עוד ריב.. לא? לא.

בבצפר, היה חרא, כצפוי..

ואחרי בצפר אני ושירן הלכנו לספריה להחליף ספרים ואז לקנות עגילים..

ואח"כ עלינו בספונטניות לאכול פיצה בקניון.

זה היה פשוט נורא.

למה הלכנו לשם בכלל?!?!

הרי שתינו לא סובלות את הפיצה הזאת.. היא פשוט מגעילה.

למה לא הלכנו לקאסה דל פפה.. או לאמריקן?!

דווקא לפיצה שבקניון הלכנו?

דווקא באותו הרגע, באותו יום ואותה שעה?! גאדד..

ואז ראיתי אותו.

שם.. הולך עם כמה ערסים וסיגריה ביד..

שואף.. ומוציא.

ממש כמו מקצוען.

(טוב, על מי אני עובדת.. הוא עושה את זה כל החיים שלו..)

חשבתי שאני עומדת להתעלף.!! (במיוחד אחרי השיחה "הנחמדה" שהייתה לנו אתמול..)

זה היה כ"כ לא במקום

זה היה כ"כ מיותר..

אז למה זה קרה?!

הדמעות פשוט התחילו לזרום מעצמן..

שירן הלכה לקנות לי ברד. לא היה לי חשק לשתות, היה לי מין חנק כזה בגרון..

אבל שתיתי..

אח"כ שירן הלכה לקנות גלידה.. ואני באתי איתה 

ושתינו דיברנו עליו..

ואז פתאום מישהו בא אליי מאחורי הגב ועשה לי: "בווו" כזה..

הסתובבתי. זה היה הוא.

הוא הביא לי חיבוק ונשיקה

והיה לי די קשה להסתכל עליו..

אז לא עשיתי את זה..

במיוחד אחרי הריב שהיה לנו אתמול.

היה לי מאוד מוזר פתאום להתייחס אליו כרגיל.

הגעתי הביתה, ודיברנו באייסיקיו כאילו כלום לא קרה..

הוא שלח סמיילי של נשיקה.. והשיחה, איך נאמר.. זרמה?

טוב נו.. לא.

היא לא.

זה לא כמו שהיה פעם. זה היה אחרת..

כמה דמעות התבזבזו לי בגללו.

פוףף

אני אוהבת אותו???

אח"כ הוא סיפר לי שהוא הלך לקחת תוצאות של בדיקות רפואיות כדי לראות אם הוא בריא.

אז שאלתי: "נו.. ואתה בריא?"

הוא ענה לי: "כן."

ואז עניתי: "למרות הסיגריות?"

-וזהו-

ככה זה בעצם נגמר.

אני פשוט סתומה...!!!

אח"כ חברה שלי התחילה לדבר עם צח עליי.

כשהיא שאלה אותו מי הוא.. הוא ענה לה: "ידיד לשעבר של סטפ"

(שוב, צביטה בלב)

בתכלס, הוא אמר עליי דברים די פוגעים.. וממש נפגעתי.

אבל משום מה, עדיין כואב לי שאנחנו לא מדברים..! יואו אני פשוט סתומה..

היום הזה רק הולך ונהיה גרוע יותר.

אם חשבתי שאתמול זה היה היום הנורא בחיי, מסתבר שטעיתי..

אבל דור הוכיח לי משהו..

הצרות שלי ממש מיזעריות. ואני פשוט דפוקה.