החיילת שתכתוב את פקודת השחרור שלך נמצאת כרגע בטיול שנתי בי"א.

רק שעתיים של לימודים בביה"ס.. ובכל זאת היה מצחיק רצח..

"אורי גלר קטן לידי, אני אומר לך"

"אני אומר לך.. יש לי עיניים לדברים האלה, והן לא רק יפות"

"יואווו אמאאא אתם כאלה דומיםםםםםם"    *מוציא ת'פלאפון מהכיס*    "תני לי לצלם אותך!! אני חייב לפרסם את זה על כרזות בחוצות העיר!!!!!"

אייל מציג אותי לחברים שלו ואומר שאני בת דודה שלו.. וככה אחד מהם הגיב חחח

אני מתחילה לצעוד לכיוון היציאה ופתאום חוזרת חזרה לכיוון הבצפר.. ופתאום שואלת בצעקות: "ילדדדדדדדדדד???"

הוא, חוזר חזרה.

אני: "אתה קרוב של צחי צפר?"

הוא: "המםםם... ............. ל... לא"

אני: "חחח כמה זמן לוקח לך לחשוב?"

הוא: "יש לי הרבה בני דודים"

חחחחחחחחחחחחח טיפש

"נכון כל מי שיושב פה איבד את הבתולים שלו עם רוסיות?" (חחחחחחחחח)

והתשובה לזה, שעוד יותר מצחיקה מהשאלה.. "המםם תן לי לבדוק. כן.. חוץ מאחד"

"ממההה?! אל תצא עם אשכנזיות! ובמיוחד לא עם רוסיות!" (נחשו מי אמר)

"למה לא? רוסיות נותנות"

והיו עוד מלאאא דברים מצחיקים בבצפר

אח"כ הגעתי הביתה..

אפחד לא היה בבית, אז הזמנתי פיצה.

פתאום הוא מתקשר אליי, ושעה אני מתדרכת אותו איך להגיע..

ולבסוף.. השליח של הפיצה מגיע.

"היי כפרה, מה שלומך עיניים?"

אני: "אחלה.."

השליח: "וואלה, כבר הייתי פה.. איך אפשר לשכוח אחת כמוך. היית אומרת לי שזאת את לא הייתי מסתבך כ"כ בדרך"

אני צוחקת. (על הסטלניות שלו.. ) וברגע שהוא הוריד ת'קסדה קלטתי שהוא דומה כמו 2 טיפות מים לציון מ"השיר שלנו" חחח גם בקול וגם בחיצוניות

השליח: "טוב חכי אני אראה כמה זה יצא...המםםם... 36"

אני, מוציאה שתר של 100.

הוא, מסתכל עליי ולא מגיב.

אני: "אין לך עודף?"

הוא: "לא"

אני: "מה עושים?"

הוא: "המםם.. להשאר עד שמישהו יבוא ויביא לך כסף?"

אני, בראש: אאממאאא'להההה.

"טוב, חכה שניה אני אבדוק אם יש לשכנה שלי."

הלכתי.. ביקשתי מרינת, היה לה למזלי.. אם לא, הייתי נתקעת איתו עוד איזה 40 שעות!

חזרתי אליו. הוא: "מצטער מאמי, יש לי פה רק 50"

אני: "אה לא נורא.. טוב הנה הכסף"

הוא: "איך קוראים לך?"

אני: "סטפני"

הוא: "פיייי איזה שם. יפה כמעט כמוך"   -_-'

אני: "תודה"

הוא: "פעם הבאה שאת רוצה להזמין פיצה, תגידי פשוט שזאת סטפני ואני אזכור"

אני: "סבבה.. תגיד, גובס עוד עובד שם?"

חחחח כן, ניסיתי לשנות נושא

הוא: "איזה מהם? הגדול? או הגדול מאוד?"

אני: "המםם.. שניהם." (זיוף של צילצול טלפון, מזל שיש לי מירס ופשוט לחצתי על הכפתור)

אני: "טוב.. סליחה.  אני חייבת ללכת"

הוא: "אין בעיה כפרה.. ביי חמודה"

ומה שיש לי להגיד על זה

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

אח"כ קבעתי עם רון שניפגש..

ואני, כרגיל, נרדמתי.

הוא התקשר אליי וכולי הייתי חצי מסטולה לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי..

בסוף לא הלכתי חחחחחחח

יאללה, שיהיה יום טוב לכולם

סטפני.