תעודות..
שעתיים חופשיות מלאות בטאקי, תמונות, צחוקים ועוד מלא שטויות.
גרגי ואני.
גל, עומר ואני.
רינה מנדרינה ואני.
רק אני. (מיקי הכריח אותי להגיד. אז אני אומרת. מיקי הצלם מספר אחד צילם ת'תמונה -_-' הוא גם אמר לי: "שימי בשוווקס" חח)
אז הנה מייקל, הצלם מספר אחד ואני.
חזי ואני. (וואו. היא יצאה מדהים!)
אלומה ואני.
ולריה היפה ואני.
אלעד, האשכנזי בפעולה.
שפי ואני.
יש לי מלא תמונות.
תיכננתי להעלות תמונה אחת לפחות של כל אחד, אבל אני עצלנית. מאוד.
פעם אחרת.
אני שוקלת ברצינות כבר די הרבה זמן לשנות את השם שלי.
לא בגלל שסטפני זה לא שם ישראלי,
לא בשביל לשנות את הגורל שלי,
ובטח לא בגלל כל הסיבות של הרבנות וזה..
זה הרבה יותר חָמוּר מזה!
לא שמו לי פרח ליד השם שלי ב"תיכופוניסט".
אופפ, זה כ"כ עיצבן אותי!
זה מן פרח אדום של קוטקס כזה.. ששמו ליד כל הבנות. ורק לי לא היה פרח.
מה.. אני לא מקבלת מחזור כמו כולן???
אני רוצה פרח.
לכן, בשביל שהתקרית לא תחזור על עצמה גם בתיכופוניסט של שנה הבאה, החלטתי לשנות את השם לשם של בת.
שם נשי כזה.
הרבה זמן חשבתי וחשבתי.
והיום, כשאני ואחותי הצטלמנו, פתאום היא אמרה לי: "מזה.. את לבנה כמו שלגיה!"
ואז זה היכה בי.
השם החדש שלי יהיה שלגיה!
זה ייחודי, וזה נשי, וישימו לי פרח ליד השם.
זהו-זה. אני אקרא לעצמי שלגיה.
-שלגיה-
סלין ואני.
אווצ'.
נשיקה.
ואחת נורמלית. סלין ושלגיה.
ועכשיו לנושא טיפה יותר רציני (לא שלא הייתי רצינית בנוגע לשלגיה)
שיחה טובה, עם ידיד טוב, גרמה לי לפתוח את העיניים ולהבין מה קורה סביבי.
מי הם האנשים שאני מסתובבת איתם.
מי הן החברות האמיתיות שיש לי.
ומה באמת חשוב בשבילי-
מה חשוב מבחינה חברתית, ולימודית-בעיקר.
שכל השיחה הזאת התחילה מהתעודה ה"מצוינת" שקיבלתי.
השתנתי.
כן, מה לעשות.. גם זה קורה.
הבנתי שזה קורה יותר מדי פעמים, ויותר מדי מהר.
לא רק לי, אלא לכולנו.
איש חכם פעם אמר לי שאנשים הם כמו הרוח.
והנה, שוב פעם שיניתי כיוון.
אם זה קשור לשירים מסוג שונה שהתחלתי לשמוע,
אם זה קשור לחברים החדשים,
הציונים החדשים (והפחות טובים)
ואם זה קשור להתנהגות.
לפעמים אני מרגישה כמו בובה על חוטים.
אני לא מצליחה לשלוט במעשים שלי,
במילים שלי,
במחשבות שלי.
-בובה על חוטים-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
