תשמעו, הטקס היום היה באמת מרגש!
(עזבו את זה שישבו לידי י"ב מעצבנים שלא הפסיקו לדבר.. חח אבל שיהיה)
יום קצר, בלי הרבה לימודים, ובלי שיעורי בית בכלל. כמו שאני אוהבת (:
הגעתי הביתה, אכלתי וישר נכנסתי למיטה של אמא.. דפקתי חרופ של שעתיים (בקושי!)
הייתי פשוט גמווורה מעייפות. בזמן האחרון אני לא ישנה בלילות, אני פשוט לא מצליחה להירדם בחדר שלי :S
אני רצינית, נראה לי שיש לי רוחות בחדר או משהו..
בכל אופן, לא ממש הצלחתי לישון בצהריים, כי בהתחלה הדלת של השירותים דפקה 100 שנה.. עד שקמתי לסגור אותה, אחרי זה כל שניה מישהו התקשר אליי עד שכיביתי את המירס, ואז התקשרו אלינו הביתה מאיזושהי חברה (DMI.. יכול להיות?) שלא הפסיקו לשגע אותי, כל שניה ניתקתי להם בפרצוף והם התקשרו חזרה! רצו למכור משהו נראה לי.. לא הבנתי, הייתי עייפה מדי.
קמתי ב-ארבע ומהר מהר התארגנתי ויצאתי ל"יד לבנים" לחזרות לטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
אגם ואני הגענו ממש מוקדם (ואני עוד פחדתי לאחר..) אז שיחקנו טאקי חחח וקרעתי אותו מלאאא פעמים :P
בסוף עשינו חזרות כמו שצריך.. צלל הסבירה לי איך ייערך הטקס והתייעצה איתי בכל מיני דברים, ואז התכוונתי ללכת הביתה.
אבל עמינדב ואגם גררו אותי לקניון.. חחח סתם הסתובבנו בחוסר-מעש.. השמנים הלכו לכלי זמר ופגשנו שם עוד 2 אנשים שגם כן איתנו בטקס של יום הזיכרון (הם הנגנים)
וזהו.. הגעתי הביתה..
ועוד חצי שעה (ברבע ל-10) צחי בא לאסוף אותי ואנחנו נוסעים כמה חברים לים..
אני מנצלת את זה שיש שביתה :P
טוב, כמה תמונות לסיום..


סטייל דורותי-משהו, לא?

3> להת'.