מימי "הבלהה התנתקה מהעוגן" ועד היום...

אני כותב את הפוסט הזה אחרי הרבה זמן

זמן של מחשבה

זמן של לבד

זמן של כיף

ומצד שני גם זמן חרא...

אני רוצה למות...

אני מרגיש בודד

אבא שלי שונא אותי

הוא לא מראה את זה אבל אני מרגיש

אני עושה הכל כדי לזכות באהבה של אמא אבל כלום...

לכולם אל תגיבו תגובות מנחמות אל תגיבו תגובות של "אתה לא..."

פשוט תגיבו איך שאתם רוצים חוץ מזה אחרת התגובה תימחק

תודה מראש

צוות ההנהלה