קודם כל הלינקוקים שהבטחתי:
שושה
לפתע יצאו השופטים
"אוקי היה לנו את האמת קשה במיוחד שזה היום האחרון"
איזה בולשיט שיגדו את התוצאות כבר חשבתי...
"בשלב אחרי הבא יגעו טוקיו הוטל וישפטו ובשלב הבא עדיין אנחנו...
ועכשיו הלהקות שעברו....."
"באיזה שם רשמת אותנו??"שאלה קתה את יואל
"אמרתי להם שאין לנו שם אז הם אמרו שהם קוראים לפי המספרים אנחנו מאה"ענה
"מספר 81,86,99,92,ו....."
ראיתי את הילדה שדיברתי איתה קודם קופצת משמחה הם היום מספר 92
"ומספר 100"אמרה
"זה א..נח..נו?"שאלתי
"כן "קתה קפצה לידי מחייכת"ישששששש"נועם צרחחח
"אוקי אוקי להירגע כל מי שהקראתי עכשיו בבקשה להיכנס לפה"
נכנסנו מאושרים לחדר שבו ניגנו קודם והתישבנו במקום שהכינו לנו..
"אל תשמחו יותר מידי"
"איזה מעצבנת"לחשתי לקתה שישבה ליד ונועם ששמע צחק
"שקט בבקשה יש עוד שלבים יש שינוי קטן בשלב הבא לא אנחנו נשפוט
אלא שופטים אחרים ,בעוד כשעה יגיעו לפה כל הלהקות שעברו את המבחנים
מיום ראשון זאת אומרת 20 להקות כולל אותכם השופטים השנים יבחנו אותכם היום משבע לפי
המספרים המספר הנמוך יהיה ראשון וביום ראשון טוקיו הוטל יבחנו את ה-8 שיעברו ויבחרו 3-4
להקות שיעלו להופעה הקטנה שהם עושים בחוף ניצנים שמה יבחרו להקה או שתים שהקהל יבחר
ויהיו להקת חימום בהופעה בתל אביב עכשיו יש לכם שעה הפסקה למה שבא לכם..."
היא המשיכה לדבר ולחפור אבל הפסקתי להקשיב הייתי שקועה בעצמי הלואי ואני אפגוש אותם
את ביל טום גיאורד וגוסטאב ואם נעלה להופעה בתל אביב ונזכה? הלוואי......
"יאללה את באה?"שמעתי את ישעיה שואל
"לאן?"שאלתי את כולם
"לפיצריה אני רעב "ענה ישעיה וכולם הסכימו
במשך שעה ישבנו וירדנו על השופטת הקרציה
ועל אם נזכה והלוואי שנזכה...
"יאללה עשרה לשבע נזוז??"
"נזוז"הסכמתי
הדרך נראתה לי ארוכה פיתאום נכנסתי למחשבות שלי של עצמי
כל כך רציתי לפגוש אותם ,כל כך רציתי לשיר להיות זמרת
שישמעו עלי שידעו עלי להיות מפורסת שאנשים מכירים שאנשים אוהבים
לא בגלל איך שהיא נראית או בגלל שרוצים את הגוף שלה אלא בגלל השירה
בגלל הקול שלה זה תמיד היה החלום שלי מה שתמיד רציתי לעשות
מה שתמיד אהבתי לעשות אהבנו ביחד תמיד היינו עושים הוא ואני
תום ונועה תמיד זה היה הולך ביחד הוא היה מלחין ומנגן ואני כותבת ושרה
"אוי שכחתי להודיע לניצן ואור הבטחתי להם"שמעתי את קולו של יואל שהוציא אותי מהמחשבות
"אור אחי מה מצב?"
עברתם?נו אני וניצן כל הזמן בלחץ מחזיקים אצבעות בשבילכם"
"כן ,כן עברנו ועכ"
"יואו איזה מזל"קטע אותו
"ועכשיו יש לנו בשבע עוד מיון מכל מי שנבחן מיום אשון"
"אה מגניב לכם...."
"יאללה תחזיקו לנו אצבעות עוד פעם"
"בי אח שלי"
"בייי"
"למה הם לא באו בכלל"שאלתי
"כי היה להם מבחן באנגלית"
"אה וואלה שכחתי "
לאחר ההליכה שנראתה לי נצח ובעצם היתה 10 דקות הגענו לבניין נכנסנו
וכבר ראינו הרבה להקות אחרות שלא ראינו היום
"כולם להיכנס לפה"שמעתי קול לא מוכר
"בטח השופט של עכשיו אני מקווה שהוא יותר נחמד"לחש נועם וכולם שמעו
"נכנסנו והתישבנו מקדימה
"אוקי לפני שנתחיל אני רוצה להציג את השופטים ולהבהיר משהו
אני רונן זו שחר ולידה עידו"הוא הצביע על נערה בת 22 בערך צבע שיער שחור חלק
ונער בן 18 חתיך עינים ירוקות בהירות ושיער שטני חתיך לפתע ראיתי כיפה על ראשו
דתי??למה אני חושבת הוא רע לא חשבתי ככה
"חתיך אה"לחשה קתה והמשיכה"כל החתיכים נמשכים אליך אולי גם הוא
ומיוחד עם קול כמו שלך"הסמקתי
"אני רוצה להבהיר שאנחנו לא אוהבים איחורים וגם שעכשיו נשמע את כל הלהקות ניקח טלפון של הזמר
או הזמרת ונודיע לו מחר את התוצאות אתם תופיעו לפני כל מי שפה "
לפתע נפתחה הדלת ונכנסו עוד להקה
"אתם??"שאלנו אני וקתה ביחד....
כל הלהקה הייתה בהלם..
שבת שלום אנשים תגיבו...........
בבלוג זה
בכל הבלוגים
